לפני 7 שנים. 29 במרץ 2017 בשעה 12:01
אנחנו יותר ממחצית האוכלוסיה
והמצב שלנו עצוב וכואב.
אנחנו נאנסות, נרצחות, מנוצלות.
כל אחת מאיתנו שמצליחה להרים ראש מעל כל זה, להצליח, לשבור את תיקרת הזכוכית
משקיעה מאמצים כבירים להראות, להיות.
דוחפת עם מרפקים.
עוד רצח ברוטלי של אישה על ידי בעלה
עוד חיים מותרים לגבר שפשוט לא יכל לשלוט בעצמו
אלימות שנמצאת בכל מקום בכל חתך.
אלימות לשמה.
רק מסביבי יש שתי משפחות שאיבדו בנות ברצח בתוך המשפחה
וחברה אחת טובה שכבר איננה מאותה סיבה
לפעמים בא לי להעלים את כל הגברים.
אני מודה, יש פעמים שאני נתקפת שינאה תהומית כלפי מי שמסוגל לפגוע ככה בנשים וילדים אבל אז אני חוזרת ומזכירה לעצמי שיש גם אחרים ויש התפתחות ויש אנשים טובים...
עוד רצח של עוד אישה.
עצוב לי נורא.
