"גֶ'נְדֶרְקְוִויר (מאנגלית: Genderqueer) הוא מי שזהותו המגדרית אינה "גבר" או "אישה". הזהות המגדרית הג'נדרקווירית עשויה להיות מורכבת מזהות כגבר וכאישה יחד, בשילובים שונים, או שונה ונפרדת לחלוטין משתיהן. זהות ג'נדרקווירית עשויה אף לעבור באופן חופשי בין סוגים שונים של מגדר" (ויקיפדיה)
קשה לי להסביר כמה אני מעריצה את האנשים שפורצים את הגבולות של עצמם עד כדי פריצה של מגדר. כל מה שאני אגיד על החבר'ה האלה הוא כלום ואפס לעומת מה שאני מרגישה אליהם באמת. בתוך העולם השיפוטי והביקורתי שלנו הם לא רק קוראים תיגר על כל מה שאנחנו אוהבים להכניס למסגרות אלא קוראים תיגר על כל מסגרת אפשרית.
מילדות אנחנו לומדים שיש הפרדה מוחלטת בין בן ובת, גבר ואישה. אנחנו מלבישים את הילדים שונה, קונים להם צבעים שונים לבנים ולבנות, קונים צעצועים שונים ובאיזה שהוא מקום מכוונים אותם לצורת חשיבה שונה ולדרך שונה. נכון, יש הבדלים ביולוגים ועדיין לחברה יש השפעה לא קטנה על דרך החשיבה שלנו.
בראיה שלי, אם להגיד שאני נמשך לבני זוג מהמגדר שלי זה קשה, הג'נדרקוויר הולכים עוד יותר רחוק מזה ואומרים - לא מגדיר! אני אני ומה זה משנה שאתה רוצה להכניס אותי למשבצת שמתאימה לך רק כדי להגדיר אותי? אני לא מוכן לקבל את ההגדרות שלך או של הנורמליות או של העולם, ומי בכלל החליט מה זה נורמלי? ומי בכלל החליט מה נכון?
מעריצה אותם.
נכון, אני מרגישה אישה, אבל גם אני מצאתי את עצמי לא פעם שוברת הגדרות שהחברה הכתיבה רק בגלל שנמאס לי שאני צריכה להיכנס למשבצת מסויימת (ראה ערך מכשפות הן מכוערות ומרשעות, קנאיות וצרות עין... אני מכשפה ואני לא אף אחד מאלה)
אז בקיצור,
כל זה למה?
כי כבר הרבה זמן אני עוקבת אחרי סידרה חדשה שנקראת על הרצף אפשר למצוא אותה בפייסבוק ולהנות מאנשים שהחליטו ללכת עם התחושות שלהם עד הסוף אבל היום ממש התאהבתי. בקול.
ממליצה לראות, ממליצה לפתוח את הראש ולהקשיב למה שיש לו/לה (כי מי אני שאקבע אם הוא זה או זו) להגיד.
הוא לא מבולבל, הוא פתח לעצמו אין סוף אפשרויות. הבלבול הוא בדרך כלל של מי שרואה אותו ולא יודע לאיזה משבצת לשים אותו וזה לגמרי לא שלו. הבלבול הוא של החברה.. והחברה? שתתבלבל !
https://www.facebook.com/1839071526370580/videos/1905355556408843/
