אני אוהבת אותך כי את אמיתית. אמיתית ואמיצה.
אני אוהבת את החיבוק שלך (הנה אני מגלה לך בסוד) אני אוהבת את החיבוק שלך כי גם אם נדמה שאת מתפרקת ואולי גם חלשה יש בו נוכחות ועוצמה. יש בחיבוק שלך כוח.
יש בו ככ הרבה כוח שהוא משכנע אותי מבפנים שאדם שיש לו חיבוק כזה יש לו גם את היכולת להכיל את כל השפע והאהבה שביקום.
אני אוהבת את הכנות שלך, את הקליפות הנושרות ממך. את מה שאיש לעולם לא יוכל לקחת ממך.
כדי לראות אותך באמת צריך לבוא נקי, פתוח. צריך להיות בנאדם טוב וישר. צריך להיות בנאדם.
וזכיתי. זכיתי לראות ולהכיר.
אני יודעת שעוד יש דרך ללכת. אני יודעת. אבל אני יודעת שאדם עם רוח מפותחת כמו שלך, עם מודעות גדולה ככ לעצמך ולאחר, עם הבנה כמו שיש לך יכול ללכת הכי רחוק שאפשר.
אל תכעסי על הפוסט הזה. אני יודעת שאני כותבת אותו בלי הסכמה שלךואולי אפילו עם התנגדות של אי אלו חלקים אבל הייתי חייבת לכתוב אותו.
תודה לך על ההזדמנות ועל האמון.
תודה!
