לא יודעת אם שמתם לב אבל לאט לאט יורדת אנרגיה יותר כבדה אל כדור הארץ
כך קורה כל שנה בתקופה הזאת.
מאסה קריטית של אנשים שחוו יחד את אותה חוויה
זיכרונות, אבל ושכול.
האנרגיה הזאת תישאר איתנו ותהיה כאן בכמה "פיקים":
הפיק הראשון עד צאת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל,
הפיק השני עד ל"ג בעומר
והאנרגיה הזו תשתחרר סופית בחג השבועות
קשת הרגשות שאני נתקלת בה במעגלים הולכים ומתרחבים כוללת עצב, בכי, עצבנות, חוסר שקט
וקושי להתמודד עם סיטואציות שבדרך כלל אין בעיה להתמודד איתן.
כשיודעים שהאנרגיה הזו כאן, אפשר להתמודד איתה ביתר קלות. לא, היא לא נעלמת לשום מקום אבל אנחנו יכולים לסלוח ולהבין את עצמנו, לתת לעצמנו "רשות" להרגיש את כל זה ולהבין מאיפה זה בא (גם אם האבל לא נגע בנו אישית).
אם קורה ואתם מרגישים ככה, אל תדחקו בעצמכם, היכנסו למים, תנו להם לרפא, לטהר ולנקות אתכם מהאנרגיה הכבדה, (חשוב חשוב חשוב להכניס את הראש למים ולהרטיב את השיער)
הדליקו נר, (לבן הכי טוב, יש משמעות לצבעים של הנרות, אולי נדבר על זה בפעם אחרת כשנרצה לזמן כסף לחיים שלנו למשל) תנו לו לבעור במרחב שלכם ולטהר אותו
ושיהיו לכם ימים עד כמה שאפשר קלים...
❤
*נר לזכרו מתוך הפרוייקט "שם ונר" 2020*
"נרות שם ונר
כי לכל איש
היה שם
ולכל איש
נדליק נר"
