.......
כבר שנים שיש לנו כאן שותף ערבי. עכשיו, אפשר לדבר על ימין ושמאל, על אינטרסים כאלה ואחרים וכו אבל יש לנו שותף ערבי... בערך משנות ה 80...
יש לי מלא מה להגיד על החברה הערבית בארץ, ועל הסכסוך שיש לנו כאן, על חלקת האדמה הקטנה הזאת, על הבעד והנגד
אבל דבר אחד לא תשמעו ממני לעולם - *כל הערבים....* כמו שלא תשמעו ממני הכללות על כל ציבור אחר. מבחינתי אנחנו קודם כל אינדיווידואלים בוחרים בין טוב ורע...
אז לגבי השותף שלנו, כי הפוסט הזה הוא עליו, הוא איש משכמו ומעלה. איש נדיב, אוהב וטוב
אתמול האיש הזה הלך לאחד מבתי החולים בארץ ותרם מכונת הנשמה.
בהסבר של למה בחרתי ככה הוא אמר - עזבו את מה שאני מקבל או לא מקבל, מה שהציבור הערבי מקבל או לא מקבל, מה ציבור העצמאים בארץ מקבל או לא מקבל במדינה הזאת ולא שיש לנו כסף, אבל אושפזתי כמה פעמים בבית החולים הזה ובריאות זה מעל הכל ועכשיו אני יכול...
ריגש אותי לשמוע היום על המחווה שלו.
לכל אחד מאיתנו יש את היכולת לבחור.
כל אחד מאיתנו בוחר.
לעשות זו בחירה
ובאותה מידה גם אי עשיה היא בחירה.