לפני 8 שנים. 5 ביוני 2016 בשעה 12:03
אל תתרגשי יותר מדי, שלא ישמע את הטון הגבוה והמצחיק שיש לך כשאת לא שולטת בשמחה שלך.
אל תתחברי יותר מדי, שלא יגלה כמה בודדה היית בעולם עד שהכרתם.
אל תחייכי יותר מדי, את לא מהסוג שבא בקלות.
בעצם, את יודעת מה?
תני את כולך, הסחפי עם הרגע, תרגישי עמוק. תני לצחוק לשטוף אותך, אל תפחדי, חיים פעם אחת.. ואהבה היא דבר נדיר.
אל תפחדי.
אל תפחדי.
קראי לו בשמו, הוא אוהב כשאת אומרת.
עד שיתרסק לך הלב, עד שלא ישאר לך אוויר. עד שהוא יבין שההשתקפות הצלולה ביותר שלו, נשקפת מעינייך.
עד שהוא יאהב אותך בחזרה
וזה יהיה מאוחר מדי
את כבר לא תהיי שם. כי ככה זה,
קווים מקבילים כמו קווים מתנגשים, לעולם לא יסיימו באותה נקודה.
אל תפחדי. אתם יוצרים זכרונות עכשיו.
ותמיד תוכלי להאשים את סינדרלה, שגנבה לך את הסיפור.
