לפני 10 שנים. יום שני, 18 ביולי 2016 בשעה 18:54
לפעמים עדיף לשמור בראש מאשר לשמור בלב.
אני אוהבת, אוהבת עד רצון לצעוק ואוהבת עד רצון לתת לך סטירה ולהגיד לך ״טיפש, מי עוד תרצה אותך כמו שאני רוצה?״
וזאת שוב לא אני, זה שוב רק אתה. זה שוב לא עובד, זאת שוב תקווה שזה יסתדר מחר.
הימים עוברים כמו שבועות, כמו חודשים, כל כך לאט שאני מרגישה שאני תקועה.
עשרים וארבע שעות כבר עברו והן עוברות כל כך לאט.
השעון מתקתק, ואני פצצה מתקתקת. עוצרת את מה שאני מרגישה ומונעת מעצמי לצאת מחדש.
העולם ממשיך, אבל אני נעצרתי.
אני לא רוצה להמשיך לחיות בעולם בו אני כבר לא שלך.