אוהב אותי, לא אוהב. אוהב, לא אוהב.
בתכלס, למי כבר אכפת?
נמאס לי להתעסק בך בכל היום שלי ונמאס לי לנחש מתי בא לך לדבר איתי ומתי אתה לא בעניין שבכלל אהיה קרובה.
אני מנסה לשמר את הקשר הזה, תאמין לי, עד לפני כמה ימים היית הדבר הכי חשוב לי בעולם.
היית זה שראיתי איתו נצח, היית כל מה שהייתי מאחלת לבחורה.
אכזבת אותי, ברמה האישית, אפילו לא ציפיתי ממך להיות מושלם כמו שראיתי אותך.
הרי אנחנו בסך הכל שני אנשים קטנים בעולם שהוא כזה גדול, אבל אתה היית שונה. היית מיוחד.
אתה לא כמו כולם, אני שוב לא החלטית. הרי רגע לפני כן אמרתי לך שאתה בסך הכל סתם עוד אפס וכרגע אני אומרת לך שאתה שונה.
אתה שונא את המחסור בהחלטיות שלי וזה בסדר כי זה כבר לא באמת משנה.
אתה שונה מהבחינה שאתה מנותק רגשית, אני חושבת שאתה האדם היחידי ביקום הגדול הזה שאנשים מוכנים לתת בשבילו את הנשמה שלהם והוא לא יצליח לתת להם בחזרה טיפת כבוד.
אתה שטן דמוי מלאך, אתה כבר ממזמן למדת אותי ולמדת איך לגרום לי לחזור להיות שוב שלך, גם אם זה רק לשעה.
האמת שקשה לי להודות, נפלתי. אני לא אחת שתעיד שהיא נפלה לתוך מלכודת של אחד.
אבל נפלתי עמוק בתוך הגבר שגרמת לי לחשוב שאתה.
אוהב אותי, לא אוהב.
זה באמת כבר לא העניין. אני לא אוהבת אותך.
לפני 8 שנים. 13 באוגוסט 2016 בשעה 11:16