יש אנשים שלא אוהבים ללכת לאיבוד,
הם אוהבים את השגרה שלהם, מה שהיא עושה להם ואיך שהיא גורמת להם להרגיש כאילו והם אנשים נורמלים מהשורה.
ואני תמיד אהבתי להסתבך, וחיפשתי את הריגושים שלי בדרך אחרת, אהבתי אי בודד ואהבתי אותך.
ואני את הסיגריה שלי כבר הדלקתי ואתה את הפייסל שלך סיימת,
ויש לך סטלה ששווה 30 שקל שנמשכת שעתיים וזה יוצא 15 לשעה ואני אומרת לעצמי ראבק מה טוב לך להתמסטל כשאני כאן לצדך.
והלכתי לאיבוד, עמוק בתוך העיניים שלך ועמוק בתור הטמטום שלי שמחפש אנשים שקוראים לעצמם ט'אג לייף.
ואני רודפת אחרי כיף מזדיינת, ושוכחת שאת הכיף אתה בעצם יוצר בעצמך.
אני לא אוהבת את השגרה שלי.
בעיקר בגלל שאין לי אחת כזאת והספונטניות שלך התאימה לי באופן המושלם
כמה שאני אוהבת כוס קפה בבוקר, במיוחד לשתות אותו איתך.
לאכול כאפה אחר כאפה, כמה שאני אוהבת את הריגושים שאתה מביא לי, ובעיקר אותך.
לפני 8 שנים. 12 באוגוסט 2016 בשעה 23:54