לא כל המחמאות מחמיאות לי.
ולא בגלל קושי לקבל מחמאות, או בגלל שהמחמאה לא אמיתית או משהו כזה, אלא בגלל שלפעמים המחמאות שאני מקבלת הן לא מה שהייתי רוצה שיראו בי.
מחמאות לא נותנים על כל דבר, מחמאות נותנים על דברים שמעריכים, ואם זה השיא של מה שאתה רואה בי- אז צר לי, והעברתי לך את המסר של מי שאני באופן שגוי.
לאחרונה כתבתי הרבה פוסטים על בן שנכח בחיי לזמן מאוד ארוך ומאוד משמעותי.
הוא ראה בי את הדברים הנכונים, הוא העריך את הדברים שאני עובדת עליהם הכי קשה בתוך עצמי.
הוא ראה אותי כמו שרק בחלומות שלי האמנתי שיראו אותי.
אבל תודה לאל, לפחות עכשיו יש לי אליבי, יש לי קבלות, יש לי את ההוכחה שאחר יכול לראות אותי כמי שאני בעיניי עצמי.
תטיילו לכם היום בעולם, בראש, בדמיון.
תסתכלו אחורה ותמצאו על מה להודות לכל אדם, לכל חוויה, ולכל אסון.
כי מהכל יצא משהו טוב. אם זו למידה, זכרון טוב, או כאב שחישל.
תפסיקו להתחרט, יש דברים שפשוט לא מסתדרים, תפסיקו לקחת הכל אישי.
קורים דברים מצערים, מבאסים, מכעיסים. לא כולם תוכננו על ידי איזה מישהו נבזי שרק ישב כל הלילה ועשה משוואות שהפתרון שלהן היה איך לפגוע בנו באופן הכי מכעיס שיהרוס לנו את היום, לא הכל נגדנו.
תעצרו שנייה לחשוב, אל תתנו לכל מה שמסביב לבלבל אתכם.
אם זו שאלה שאתם לא בטוחים איך לענות עליה- "תן לי שנייה לחשוב", אם זה מוכר שמבלבל אתכם בחנות "תן לי שנייה לחשוב", אם זו סיטואציה מינית ואתם לא בטוחים שאתם שלמים עם העניין "רגע, תן לי שנייה לחשוב"
תתעסקו בעיניים שלכם, תשתו הרבה מים.
