הברית החדשה

אילו הייתי צריך להחליט רק על מבחן אחד כדי להחליט אם להמשיך...

הייתי מריח אותך.

אני מאמין במיקוד.

בלזהות מי שמולי ואם היא מעניינת ונכונה, להתמקד.

להתמקד וזה לא משנה כמה יפנו אלי וכמה הציצי שלהן מלבב בתמונות. 

כמו בדברים אחרים בחיים, אני רוצה וצריך מעט. מעט, אבל מהסוג הכי טוב.

אבל כמה שמיקוד באמת חשוב לשולט, בשביל נשלטת הוא חשוב עוד יותר.

וכשאני קולט נשלטת שפונה אלי אבל מבולבלת ממבול הפניות שמסביב, נדלקת לי נורה אדומה.

אדומה מהרבה סיבות ואני לא מפרט כדי לא להכנס להכללות, קיטורים וויכוחים על משמעות והתוצאה של פרקטיקת הריקוד בהרבה חתונות.

אני יכול לוותר על כל הביקורת ופשוט לומר שאם אני מבין מיקוד ויודע לזהות במי כדאי להתמקד ולהבין את הדברים הטובים שיוצאים מהריכוז הזה, אני רוצה מישהי שתדע את אותו הדבר.

מתברר שהרוב לא כזה.

המצב הזה שאני מתקשה להבדיל ולהבחין מה מציאות ומה דימיון או תעתוע.

הוא מעצבן במיוחד, שלא לומר מטריד.

הנגזרת שלו היא להתקדם או להסתובב לאחור.

ואני שלא רגיל לחוסר בטחון הזה תקוע באמצע, כמו אוטו על פסי רכבת, כמו איילה מול אורות מכונית, כמו כל האנשים הלא החלטיים האלו שתמיד זלזלתי בהם (ואני עכשיו רושם לעצמי בצד שבשוליים של הענין הזה הגיע גם שיעור שאני בדיוק כמו אותם אנשים, מעניין...).

כמובן שהייתי מסתדר מצוין עם כל מצב, זה רק הישיבה על הגדר שמפריעה לי.

ואני כנראה כן מבין שזה לא נראה כמו כן, 

ומצד שני לא מצאתי סיבה מספיק מוחשית ללא.

ומה שכנראה יקרה בשיוויון המדומה הזה, שבלי שום אשמה ובלי שום תלונה, אסוג בשל העדר הכן ולא בשל קיומו של לא.

זה מצב מאוד מערער כשאתה לא יודע על מה אתה יכול לסמוך.

כדאי שתביני שאם אמצא דופי בדרך שבה את יורדת על ברכייך,

אוריד אותך על ברכי...

http://www.xvideos.com/video8503816/real_amateur_otk_spanking

רוצה אותך אחרת,

שתמיד היית שונה.

באיך שראית ומה שרצית ואיך שאהבת,

מי היו גיבורייך ועל מה חלמת בילדותך?

מה מסעיר את לילותייך, ומי ישלוט בלילך?

באגדה שלי ביתך מגדל גבוה בו גם נסיכה עדינה וגם מפלצת של דרקון,

ואם ישחק לי מזלי וישפרו תוצאות הקרב, תמות הנסיכה המפונדרקת

והדרקון מפלצת ואני נחיה באושר ועושר...

במסגרת החיפושים קראתי הבוקר בלוג,

נשלטת שלמראית עין היא מושלמת.

חיה מבחירה במצב של רעב (לא לאוכל).

אני יודע שיש עסקים שמגשימים לך פנטזיות רעות - נגיד שבוע כלא פלוס אונס במקלחת, או חקירה של השטאזי.

אבל פתאום הבנתי שאילו הייתה אפשרות להכנס על בסיס קבוע למחנה ריכוז, לקבל מספר על היד ופיג'מת פסים יש מצב שהיו נרשמים.

עד כדי כך הטבע האנושי מגיע.

ולא לקפוץ עלי על השימוש בשואה ללא תשלום תגמולים או משהו,

אני כבר יודע שזה משהו אחר לגמרי מכל מה שאנחנו לא יכולים לדמיין וכו' וכו' וכן (לכו) הלאה.

זה לא טריויאלי, לצאת מהחשיכה

להביט לחלומות שלך ישר בעיניים

להכיר בקיומם 

ולצאת לממש אותם,

אבל אם הבושה והעכבות ישארו מאחור

והאומץ לא יסוג מפני האכזבות שבדרך

אולי יהיה אור בקצה המנהרה,

אולי ארצה לסגור את ידי סביב צווארך

ולהוריד אותך ארצה למרגלותי

אני אביט בך בריכוז כשאחוש את הדופק המהיר בצווארך

ואם אמצא בעינייך את מה שאני מחפש

אצטרך אני להיות האמיץ ואתחיל לחלום ולהתרגש

להרגיש שכשתביטי בי, תהיי בציפיה.

שהדברים הקיצוניים שאני עושה איתך, לא ירגישו כסתירה לקשר האבהי שלנו.

שגם אם יש בך שובבות או אפילו קצת מרד, בפנים את באמת יודעת את ההבדלים ביננו. עוד לפני שאני ממחיש לך אותם.

שלמרות אלף סיבות ופחדים של כל היועצים והשומרים הפנימיים והחיצוניים, תצליחי להתמסר אלי.

שהאיטיות שבה ארוויח את מקומי ומעמדי בלבך תתבטא בעומק האמון והרוגע שתרחשי אלי.

שמוסכמות, מקובלות, עכבות ושאר ירקות, לא יעמדו בדרכנו ונוכל לבחון הכל, באמת הכל, ממקום פתוח ועל בסיס של התנסות.

שנצליח להגיע למקום שבו למרות החינוך והענישה המתקנת, עדיין תתקשרי איתי בשקיפות מלאה בלי הסתרות ובלי מניפולציות.

אני חושב שאם הרצון שלי יתגשם, אקח אותך יום אחד לרציף דמיוני ואעלה אותך על סירה.

את תשבי בחרטום בהבעה שאני עוד מנסה לפענח ותנסי להביט מעבר לערפל שעל פני המים ואני אחתור במשוטים.

עדיין מגבש בראש את הכללים שיחולו כשנגיע ליעדנו.

אבל עוד לפני שסיימתי לכתוב אותם, אני כבר יכול לראות בחלומי איך אני אסביר ואת מקשיבה.

והכל (שביננו) יהיה בדברי.

אלוהי

תן לי את שיקול הדעת והאיפוק לזהות את אלו שלא כדאי

את הכח והנחישות לרדוף ולהשיג את מי שכן

ואת החוכמה להבדיל בין הסוגים.

אה, ואם אני כבר כאן, אז משהו קטן לכאב הביצים בינתיים גם לא יזיק...

הולך וחוזר, 

מצד אחד רוצה מצד שני נמאס.

אולי אני צריך בכלל לוותר כל החלום הגדול לחפש נשלטת וירטואלית 

אולי מהמרחק דברים יפריעו לי פחות, אולי ככה יהיה קל יותר 

לגשת, להרגיש, לקבל ולתת.

לא רוצה להתייאש, כן רוצה נוח.