נוהג היום וחושב כמה מוזרה היא הדרך שבה הסטיה מתפשטת כמו אש בשדה קוצים.
אתה נולד, גדל ומתאמץ להיות ונילי,
מגלה שאתה סוטה אבל משלה את עצמך שזה רק בקטנה ושאם תשמור את זה בשקט, בסוד, מאחורי דלתות סגורות זה יהיה בסדר.
אבל הסטיה מתפתחת. מתפשטת כמו מגיפה ואתה בלהבה עולה...
קצת כוחניות, קצת קשירות ואתה עדיין מעמיד פנים שהכל בסדר.
ויום אחד אתה קונה פלוגר כזה ומצבטים כאלו ועוד כמה דברים קטנים לשים בתיק שמעל הארון.
ובוקר אחד אתה קם במראה וצריך להתמודד עם זה שהבן זונה שמסתכל עליך במראה בעצם נהנה להשפיל. איזה מין בן אדם אתה?
וזה ממש לא עוצר שם, כמו רכבת הרים שרק מאיצה, אתה מגלה שדברים שפעם לא הבנת אותם, מתגנבים לראש שלך.
זרעים שעפו באויר נקלטו וחלחלו לתודעה שלך ופתאום אתה מוצא שעוד ועוד דברים שפעם נראו לך רחוקים, ומושחתים וסוטים הם בעצם מי שאתה.
תמונות, וכתבות ובדיחות וסיפורים הכו שורש בחלומות שלך וחתרו בדמיון שלך מנהרות כמו של החמאס מהאזור הטוב שאמא שלך חינכה אותך אליו, לממלכה האפלה של השטן.
ועם הבגרות אתה מבין שאתה לא באמת יכול לדעת איפה זה יפסק... לא יכול להניח על שום סטיה שהיא שלא תגיע אליה, כי כל כך הרבה דברים שפעם נראו לך רחוקים...
ושהמזל האמיתי הוא שכמה שאתה סוטה, כשאתה מסתכל נכון אתה יכול להבין שהרבה פעמים מי שמולך הרבה יותר רקוב ממך.