הרהורים

נתקלתי ברשת ונקרעתי 

כשאתה יורד למישהי. תעשה זאת באותה התלהבות של פו הדב כשהוא נתקע בצנצנת דבש. 

עכשיו אני מחפש את המקבילה הנשית . . 

שבת בבוקר. . היה קפה (בלי אימון כי עדיין קצת מצונן). 

הגינה והעציצים במרפסת קיבלו את מנת המים שלהם. 

הצעירה עברה מקלחת חיצונית והזקנה עדיין מכוסה וממתינה לתורה. 

עוד מעט ננקה את הצעירה קצת מבפנים. . בכל זאת אני נכנס לתוכה כמה פעמים ביום. . 

זו הקטנה . . תפסיקו לחשוב רק על סקס חבורה של סוטים . 

M  מאושר בבוקר שבת לפני שבוע מאתגר.

אין באמת דבר כזה . . .יש ילדה שטוב לה אולי . . וזה מקרין. מוציא ממנה דברים אחרים. 

כנראה שאני לא מתאים לילדות טובות. 

אני אוהב את המראה של הילדה הטובה. החסודה . ה"רגילה". 

אני אוהב לקלף את השכבות והמסיכות. לגלות את הילדה הסוטה עם המחשבות האסורות. את ההתמסרות והחופש להיות אמיתית . רק איתי בין 4 קירות או באמצע שום מקום. 

בא לי לקלף שכבות. ללטף את ראשך על ברכיי. 

לזיין לך את הגוף, הנשמה והראש. 

לחדור אל כל הנקבים והמחשבות. 

M מחפש אהבה.

מדמיין אותה פה עם הגב אליי.ידיי מקלפות את המכנס והתחתון ממנה. 

מעביר את הזין שלי על הכוס הקטן והרטוב שלה. משתמש בנוזלי הגוף שלה כחומר סיכה. 

ביד אחת מפסק את ישבנה המושלם וביד השנייה מסייע לזין הנוקשה שלי לחדור אליו לאט לאט. מרגיש אותה מתכווצת ומלטף את ראשה. מרגיע אותה ולוחש באוזניה מממ. היא מתחילה להשתחרר וישבנה מתחיל לנוע לכיווני. מסייע לזין שלי בחדירתו. 

תחושת הכאב נמהלת בעונג . 

מתחיל אט אט להגביר את הקצב. הגוף שלה מתמסר לתחושה. מתפוצץ וגומר בתוך ישבנה הענוג. מרגיש אותה נמסה לחיקי. מרים אותה ונושא אותה למקלחת. מלטף את גופה מתחת לזרם המים החמימים ומחבק. 

משכיב אותה בין זרועותיי במיטה ונרדם. יודע שכשאתעורר היא לא תהיה שם והחלום ייעלם איתה גם. 

M 

התנתקתי מהעבודה ליומיים. מי שמכיר אותי יודע כמה זה קשה לוורקוהוליק. 

מכתב ההתפטרות עדיין במגירה של המנהל. 

הוא עדיין נאחז בסיכוי הקלוש שאשאר. 

לכוד באמצע המחלוקת ביני ובין הHR. 

כרגע הפרוייקטים שלי on hold . 

יכול לקיים את עצמי תקופה ארוכה ללא עבודה אבל זה אומר שהוצאות גדולות יאלצו לחכות. 

אבל היי. זה אומר שיהיה לי יותר זמן לדברים אחרים 😏🤔

בינתיים השמש הנפלאה מחממת אותי במרפסת. 

שקט עוטף את ההר ואת הראש. 

כנראה גם היום ד' לא תחלוף על פניי ותגיד ממ. 

חופש נפלא לי . . תזדיינו בעבודה (תרתי משמע). 

M 

אכזבה היא תחושה של מפח נפש, צער, עצב או היעדר הנאה, כאשר בעיני המאוכזב יש פער גדול בין הציפיות המוקדמות בנוגע להתרחשות מסוימת, לבין מה שהתרחש בפועל.

אבל . . להתאכזב זו בחירה. . 

רק אומר . 

M 

מדי פעם אני מניח דף ועט ליד המיטה. 

ללכוד רסיסי חלומות מהלילה החולף. 

חלום מוזר שכזה . . בדרך כלל החלומות שלי מקושרים היטב למציאות היומיומית שלי. נשים שאני מכיר.  זמן רב ד' רצה בחלומותיי. אפילו בערבים שהסאבית קפצה לשחרר איתי קיטור דמיינתי אותה. אפילו בצאת יום העצמאות כשרוקנתי את כל יצריי לתוך ישבנה הקטן והלבן המוח שלי היה ריק מתוכן. משחרר את כאב הזיכרון שהציף אותי בימים האחרונים. 

הבוקר היה שונה. כבר מספר ימים שאינה פוקדת את דמיוני. אולי למדתי לשחרר. אולי כאבי יום הזיכרון. לא ממש יודע. 

הבוקר התעוררתי מחלום על ההריונית הדתייה. 

מוזר. 

חלמתי אותה כורעת ברך לפניי ומביטה בי מלמטה כשהיא יונקת את איברי בחיוך סמוק כשאני מסיר את כיסוי ראשה ומלטף את שיערה. את פניה קורנים ועיניה מביטות אליי מהמראה כשאני מאחוריה בועל את ישבנה בחדר האמבט. החזה המרשים שלה מציף את כפות ידי. 

אולי זה הרצון שלי להביא ילדים הביא אותה למחשבותיי. 

חברה טובה אמרה לי שהמחשבות שלי על הריוניות בכלל הן סימן שהשעון הביולוגי שלי מסמן לי. 

לא יודע. 

צריך לנקות את הראש. קפה מרפסת ואימון בוקר יעזרו אולי. 

מעניין איך ד' תיראה בהריון מתקדם. . קפצה לפתע המחשבה לראשי. 

טוב. מספיק זימה לבוקר זה. עף לשמוע ציוץ ציפורים ולהנות מקפה וקרני שמש. 

חפרתי. ללא ספק אחד הפוסטים המבולגנים שלי. 

M 

כבר שנים שלא מבקר בבתי העלמין. משאיר אותם למשפחות ולטקסים. 

זה הרי בלתי אפשרי להחליט לאיזה בית עלמין ללכת. 

במקום זאת אני יושב במרפסת השקטה מול הנוף ומנסה להיזכר בנקודות המפגש שלהם בחיי. 

חבר לחדר מהפנימיה הצבאית. אח של חבר. מפקד לשעבר. מעלה גם אנשים שמעולם לא הכרתי. את בן דודה של אימי או בעל של חברה טובה. גם אנשים זרים שסיפורם נגע לליבי ונחרט בזיכרון. 

מרים כוסית לזכרם של אבי. דוד. ברוך. אריה. ארז. איתן אורי. שמואל ועוד רבים וטובים אחרים. 

דמעה זולגת ומתערבבת עם הוויסקי שגילו  כגילם בנופלם .  

כמו בכל שנה. יושב במרפסת עם מגולגלת וכוסית. 

משנה לשנה קשה יותר ויותר לזכור את הפנים. 

כוסית של זכרון וכאב. כאב אחר. של הלב. 

M

שוטף את ערימת החול שהצטברה במרפסת. מגיע לפינה הקבועה של הכסא מול הנוף. זכרונות נעימים חולפים בראשי. כאלה שהצטברו בעשור מאז שסיימתי את בניית הבית. את הספה המרופטת שהייתה שם כשרק עברתי ואת הזיונים הפרועים בטרם בנו בתים עם יכולת השקפה באיזור. את ישיבות הזריחה כשבנות הזוג שלי ישובות למרגלותיי אל מול השמש המפציעה מול הרי הרמה. 

כמה כוסות קפה, ויסקי ויין הפינה הזאת חוותה כל פעם מחדש. ללא ספק הפינה האהובה עליי בכל מאות המטרים של הבית על ההר. 

אז הכנתי קפה והתיישבתי על הכסא ופשוט חייכתי לעצמי לזכר ימים עברו ואלה הממתינים מעבר לפינה בעתיד. 

בא לי זכרונות חדשים. מי מצטרפת ? 

M

בתמונה. זריחה מהעבר .