הרהורים

מדי פעם אני מניח דף ועט ליד המיטה. 

ללכוד רסיסי חלומות מהלילה החולף. 

חלום מוזר שכזה . . בדרך כלל החלומות שלי מקושרים היטב למציאות היומיומית שלי. נשים שאני מכיר.  זמן רב ד' רצה בחלומותיי. אפילו בערבים שהסאבית קפצה לשחרר איתי קיטור דמיינתי אותה. אפילו בצאת יום העצמאות כשרוקנתי את כל יצריי לתוך ישבנה הקטן והלבן המוח שלי היה ריק מתוכן. משחרר את כאב הזיכרון שהציף אותי בימים האחרונים. 

הבוקר היה שונה. כבר מספר ימים שאינה פוקדת את דמיוני. אולי למדתי לשחרר. אולי כאבי יום הזיכרון. לא ממש יודע. 

הבוקר התעוררתי מחלום על ההריונית הדתייה. 

מוזר. 

חלמתי אותה כורעת ברך לפניי ומביטה בי מלמטה כשהיא יונקת את איברי בחיוך סמוק כשאני מסיר את כיסוי ראשה ומלטף את שיערה. את פניה קורנים ועיניה מביטות אליי מהמראה כשאני מאחוריה בועל את ישבנה בחדר האמבט. החזה המרשים שלה מציף את כפות ידי. 

אולי זה הרצון שלי להביא ילדים הביא אותה למחשבותיי. 

חברה טובה אמרה לי שהמחשבות שלי על הריוניות בכלל הן סימן שהשעון הביולוגי שלי מסמן לי. 

לא יודע. 

צריך לנקות את הראש. קפה מרפסת ואימון בוקר יעזרו אולי. 

מעניין איך ד' תיראה בהריון מתקדם. . קפצה לפתע המחשבה לראשי. 

טוב. מספיק זימה לבוקר זה. עף לשמוע ציוץ ציפורים ולהנות מקפה וקרני שמש. 

חפרתי. ללא ספק אחד הפוסטים המבולגנים שלי. 

M