הרהורים

אזעקות ויירוטים. ירידה לממ"ד. 

קצת עלטה . . ודיירת סטודנטית תפוסה בטייץ צמוד וקצר . . עמדתי במבחן נטול מבטים ונטול זקפה. 

מסתבר שנשאר בי קצת מוסר. . או שפערי הגיל גורמים להרגשת פדופיליה. 

סה"כ נחמד ופסטורלי פה על ההר. 

הייתי מעלה תמונת נוף . . אבל לא נראה לי שהיא תחפוץ להצטלם. . תרגישו חופשי לדמיין. 

Bury all your secrets in my skin

Come away with innocence, and leave me with my sins

The air around me still feels like a cage

And love is just a camouflage for what resembles rage again

So, if you love me, let me go

And run away before I know

My heart is just too dark to care

I can't destroy what isn't there

Deliver me into my fate

If I'm alone I cannot hate

I don't deserve to have you

Ooh, my smile was taken long ago

If I can change I hope I never know

I still press your letters to my lips

And cherish them in parts of me that savor every kiss

I couldn't face a life without your light (without your light)

But all of that was ripped apart when you refused to fight

So, save your breath, I will not hear

I think I made it very clear

You couldn't hate enough to love

Is that supposed to be enough?

I only wish you weren't my friend

Then I could hurt you in the end

I never claimed to be a saint

Ooh, my own was banished long ago

It took the death of hope to let you go

Oh, oh

So, break yourself against my stones

And spit your pity in my soul

You never needed any help

You sold me out to save yourself

And I won't listen to your shame

You ran away, you're all the same

Angels lie to keep control

Ooh, my love was punished long ago

If you still care, don't ever let me know

If yo

 still care, don't ever let me know

M ממני אליכם. הרבה זמן לא ריגש אותי ככה שיר 

שעת בוקר שבת מוקדמת. שקט אופף את ההר. מדי פעם מטוס חולף מזכיר שיש פה מלחמה. יוצא אל הגינה להשקות את עצי ההדרים. הסטודנטים המתגוררים אצלי נטשו את הצפון לטובת ההגנה המדומה של בית הוריהם. כך שכמות הצמחייה שדורשת טיפול משולשת. 

אלו שעות מוקדמות מדי לנשים בטייץ שעושות הליכת בוקר בפוזה. ברחוב חולפים בעלי כלבים מנומנמים השולט/ת החליטו שהם צריכים סיבוב או זקנים משכימי קום. 

עומד עם הצינור בין העצים. אחד מהם מקבל גם מנת שתן עסיסית של בוקר. זה טוב להם כך שמעתי מרפול ז"ל. 

המחשבות נודדות למצב המלחמתי המחרמן ולפנטזיית הממ"ד העכשווית. 

אשה דתיה חולפת ברחוב, לבושה צנוע עם קריצות צמודות מתגרות המסגירות במעט את מבנה גופה. 

היא לא צעירה במיוחד. אמצע שנות השלושים שלה. 

חזה מרשים עם חולצה צמודה יחסית המבליטה את גודלו. מותניים צרות יחסית וישבן שיושב היטב מתחת לחצאית ארוכה. 

תשומת הלב מופנית דווקא לנעלי הריצה המקצועיות שעל כפות רגליה. מעין עדות לכושרה הגופני המרשים. 

לפתע מפלחת אזעקה את ההר והיא מביטה סביב בחיפוש אחר מחסה. 

בואי לממ"ד, אומר לה בקול סמכותי והיא תוך שניות מזנקת במעלה המדרגות (ניחוש מוצלח הכושר הגופני שלה ). 

ישובים בממ"ד בשתי פינות החדר. מכבד את עניין שמרת המרחק , הרי דתיה היא. 

האזעקות בלתי פוסקות וניכר על פניה שהיא חרדה מעט. 

מתחילים שיחה על מנת לסייע לה להרגע. 

לאחר מספר דקות היא מפתיעה: "יישמע לך קצת מוזר" אומרת בחיוך מבויש. "אפשר חיבוק ? יעזור לי להרגע". 

"ברור שאפשר " אני עונה. 

בצעד איטי ונבוך היא מתקרבת. גופה נצמד אליי וראשה מונח על כתף וחזה. 

מרגיש את גופה המתוח נמס בין ידי ואת פעימות ליבה מתגברות. 

"סליחה" היא מתנצלת. "לא התכוונתי לגרום לך אי נוחות אדוני". 

"הכל בסדר" עונה לה. "ובבקשה בלי אדוני. שמי XXXX..

חיוך מבויש שוב עולה על שפתיה. 

בוחן מקרוב את פניה. שפתיים בשרניות אף לא ממש גדולות. עיני שקד יפות וגבות מסודרות מדהימות (כן . .גיליתי כבר לפני שנים שגבות עושות לי את זה . . ). 

ידי מלטפת את שערה ואני חש בגופה נצמד עוד יותר ומתחכך בי מעט. 

היא מרימה את פניה אליי ומתקרבת לשפתיי. 

"את בטוחה שזה מה שאת רוצה?" אני שואל. 

מאיפה פתאום המוסריות החלה לצוץ פה לעזאזל ? עוברת המחשבה במוחי. 

היא לא עונה. רק מתקרבת יותר לנשיקה. 

אני מסובב אותה אל קיר הממ"ד. החזה המרשים נצמד לבטון.

מרים את חצאיתה ומגלה ישבן עסיסי ומוצק. 

אני אפילו לא מפשיל אותו עד הסוף ומעביר יד על מפשעתה. רטיבות מעוררת מציפה את כף ידי. 

חודר אליה בחדות ומרגיש את האוויר משתחרר מגופה. 

היא מתחילה לזוז בקצב הולך וגובר. רוכנת מעט יותר וישבנה נפער לעיניי. שולף את איברי מתוכה ונועץ אותו בישבן המדהים והצר שלה. נוזלי הכוס שלה משמשים כחומר סיכה נהדר. 

מרגיש את ישבנה לופת בחוזקה את איברי . 

זמן קצר לאחר מכן היא גומרת ומחייכת . "איזה מזל שהייתה אזעקה ". 

נשכבים בממ"ד עוד שעה ארוכה. בחוף מדי פעם נשמעות אזעקות והדי פיצוצים במרחק. 

ואנחנו. בעולם מושלם דמיוני בממ"ד. 

זו הפנטזיה לתקופת אי הוודאות הנוכחית.

מבקש לא לפתוח במלחמה של ממש עד שהצליח להגשים. 

גוט שאבס. 

M.

א. מודיעים שעקב המצב המלחמתי ואי הוודאות העלאת השכר השנה תהיה נמוכה מהמצופה. 

ב. מנהלי מכירות שמגיעים לפגישות ללא תיאום מראש ובדיוק בשיחת ועידה עם ספקים מחו"ל . 

ג. לרמוז בהודעה בצ'אט שיכול להיות שישבנה של אשתך ידליק אותי ולהעלם. . 

* השלישי מעצבן במיוחד לאחר ששברתי בשבוע שעבר התנזרות של קרוב לשנתיים ועם האוכל בא התיאבון. 

נ.ב 

בינתיים יושב על ההר וחושב כמה נסראללה הולך לפתוח לנו את התחת השבוע במקום. 

נ.נ.ב 

לא מעלה תמונות נוף של רמת הגולן שהזין הזה לא ינסה לכוון עליי. . 

תקופה מסוימת. 

אני טורח להדליק מנגל לארוחת יחיד. 

שלושה נתחי סינטה טריים עטופים בשמן זית משובח. 

צריבה קלה על פחמים שהחלו לדעוך. 

כוס מלאה בלוריא טרסה 2020 ישר ממקרר היין. בלי לנשום יותר מדי. 

יושב מול הנוף השקט שבער בחודשים האחרונים כמו שלא בער מעולם. 

מוזיקה מפלחת את חלל המרפסת. אורות הגולן מרצדים. 

ואני . . שקט. 

M 

נעים לשבת במרפסת או להשקות את הגינה מול מופע זיקוקים תוצרת לבנון 

אהה . . תודה לרעייתי שרה או שזה לשרה רעייתי . . 

M

זה הכינוי של האיטלקיה האחרונה שלי. 

השילוב של ווגנר ונהיגה לילית בכבישי הצפון היחסית שוממים הוא מושלם. סימפוניה מתוזמנת היטב עם רוח קרירה וסוסים דוהרים. 

ידע להלחין האנטישמי הזה ... 

שבועות שמח מההר בצפון השומם והמדמם. 

M.

M

132 חיים או מתים בשבי. 

משפחות שכולות לא יכולות להגיע לבתי עלמין ביישובי הצפון.

תושבי העוטף והצפון מפוזרים ברחבי הארץ. 

נראה לי שמשהו אבד להם שם בכנסת ובממשלה בתרגום. .. 

אחרי הצפייה . רעש המטוסים מזכיר שעדיין מלחמה מתנהלת שם בגבול. 

26 שנים חלפו מאז לבשתי את מדי הקבע בפעם האחרונה. 20 מאז מדי המילואים המאובקים. 

המעיל האמריקאי שיוצא מהארון רק בימי זיכרון עוטף אותי במרפסת. הדיסקית מהשירות דם יוצאת ביום הזה נוגעת בבשר הצוואר שלי. 

כמה שמות הצטרפו לרשימה השנה כשהדלקתי את נרות הזיכרון. . השנה תכננתי לנסוע לאנדרטה ברמת הגולן שמציינת שם של אחד מהם. כנראה גם השנה לא אצליח להגיע. 

כנראה השנה אשקיף על בית העלמין הצבאי בראש פינה. על הקברים החדשים שנוספו לאלה שהכרתי. 

לזה שבצפת שגם קיבל חברים חדשים השנה. 

כמעט כל חלקה בארץ קיבלה דיירי נצח חדשים. 

השנה הנרות שהדלקתי היו של 48 שעות. . 24לא נראה לי מספיק. . בטח כשעדיין יש כאלה טהורים שעדיין מוחזקים בעזה. 

כאן אני אנונימי ופורק. . יום זיכרון של שבעה חודשים 

M