בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני שנה. יום חמישי, 12 ביוני 2025 בשעה 22:36

כשאמרתי שיש לי חשק לשלישיה לא התכוונתי לבוקר בממד עם שתי סטודנטיות שבדיוק בהכנות לשבוע עמוס במבחנים.  

אבל תודה על ההתראה מראש. .. הספקתי לעשות כביסה ולהשקות את הגינה. 

M מנמנם על הספה 

לפני שנה. יום שבת, 7 ביוני 2025 בשעה 2:04

אחד הדברים שחסרים לי כשאני לא במערכת יחסים,  זה להתעורר עם שפתיים רכות עוטפות את זקפת הבוקר שלי. ללטף שיער ארוך ונעים. 

להרגיש את משקלה כשהיא מתיישבת על הזקפה כבוקרת הפוכה. 

וזה להפוך אותה עם הפנים לתוך המזרן, לפלח ברשעות את ישבנה הצר הלא מוכן. ולתת לצרחות העונג שלה לפלח את דממת הבוקר על ההר. 

כיום הבעיה חמורה אף יותר.  . גם לא במערכת יחסים וגם עם יקיצה טבעית ב5 בבוקר.  

מאוד קשה למצוא מישהי שתתפקד ככה בשעה כזאת. 

M

לפני שנה. יום שני, 2 ביוני 2025 בשעה 3:05

יש לי תחושה שאחת כזו שמבקרת באתר מבקרת כעת גם בצפון. . 

ואני . . סקרן מאוד לדעת. 

 M 

לפני שנה. יום רביעי, 28 במאי 2025 בשעה 13:33

לגדל מלפפונים 

אני אחלק לכל מי שיש לו בעיה איתי ושילך לעשות חמוצים. 

M לא שם זין. 

לפני שנה. יום שישי, 23 במאי 2025 בשעה 23:52

אני חווה תקופת עומס מתישה לאחרונה. 

עומס עבודה משולב עם רצון שלי לסיים כמה פרויקטים אישיים בבית. 

זה גורם לחוסר רצון לסייע למחלקות אחרות ולהתרכז בעצמי. 

לפני מספר ימים ביקש ממני איזה מנהל מחלקה לסייע לו ולהשתתף באיזה ישיבה עם נותן שירות חדש ישן שלו. יש להם מנהל מכירות שאני מכיר מהעבר והוא חשב שנוכחותי תסייע 

הסכמתי בחוסר חשק (כן יש לי לב טוב לפעמים). 

יושבים שעה ארוכה בחדר הישיבות. 

מנהל המכירות המדובר מתחיל לברבר ביהירות. של אני ואני ואני. 

ואני ?  רק יושב משועשע בצד. שומע את דבריו וחושב על התקופה שהייתי מפרק לגרושתו את הצורה. 

על הפעמים שהייתי גומר לה בפה עשר דקות לפני שיצאה לאסוף ממנו את הילדים והייתי אומר לה למסור לו דרישת שלום ותודה. 

על הפעמים שהיא הייתה אמורה לשבת איתו על כל מיני הסדרים וישבנה קיבל קודם מנת בעילה והצלפה על מנת שהיא תוכל להתרכז במשהו לפני שהוא יתחיל לחפור.

ובמיוחד בכל פעם שהוא ניסה להקטין מישהו מהנוכחים בחדר. הייתי נזכר בפעמים שהיא סיפרה לי איזה סקס גרוע,יבש וחסר מעוף הוא היה. 

הפגישה לא הניבה איזה פרי מבחינת העבודה. 

אבל אני יצאתי ממנה עם חיוך שעזר לי להעביר עוד יום במשרד.

לפני שנה. יום חמישי, 8 במאי 2025 בשעה 23:21

רק רוצה שתדעי ש. . 

מאחורי האצבעות שאוחזות שיער,חונקות צוואר, נדחפות לנקבים. צובטות פטמות. 

מאחורי כף היד המשאירה סימנים על ישבן וחוסמת פה מאייר. 

מאחורי הזין המפלח נקבים חוסם דרכי נשימה גורם לג'אג ריפלקס. 

עומד בחור אל מול בחורה ורוצה לאהוב אותה ולפרק לה מדי פעם את הצורה ולהרכיב חזרה. 

הפואטיקה המטומטמת שיוצאת ממני בשעות הבוקר המוקדמות של הקפה מול הזריחה. 

M

לפני שנה. יום חמישי, 8 במאי 2025 בשעה 13:04

כשהייתי חרמן, או סתם שכף היד הערה להפליק היה מספיק טלפון קטן לאחד השמות ברשימה השחורה והעניין היה נפתר. 

הרשימה נמחקה לבלי שוב. . אבל החרמנות עדיין מרימה את ראשה מדי פעם. 

והיום יש לי חשק עז .. להכאיב, לחבק, לבעול לערסל. להרגיש חי. 

סעאמק. 

M

לפני שנה. יום שני, 5 במאי 2025 בשעה 4:25

בזמן ששאר החברים למשרד נסעו ליום כיף. . יש כאלה שמנסים לסיים פרויקטים בבית . . 

עונת הרחצה בפתח . . ואני מתחיל להריח את הסוף (של הפרויקט הזה לפחות . . ). 

מי אמר שהעבודה לא משחררת ? 

 

M עובד כפיים 

לפני שנה. יום שישי, 2 במאי 2025 בשעה 1:19

כבר מסתדר לא רע עם התנזרות ארוכה. 

לראייה מאז השביעי הארור הזדיינתי בדיוק פעמיים וחצי ( וגם בשנים האחרונות שלפני די נמנעתי מזיונים חסרי משמעות). 

אבל מדי פעם מגיחים רצף של טריגרים שמדליקים את המערכת. 

היא ללא ספק אחד מהם. 

הכרנו קצת לפני שני עשורים. 

היא הייתה ברמנית בת 24-25 שעבדה עם חבר שלי באותו בר. ואני בחור בן 32-33 ששהה די הרבה בברים באותם ימים. 

הקליק היה מאוד מהיר. 

יום אחד ישבתי איתה ועם החבר בדירה ששכרה במרחק הליכה מהבר. 

קצת שיחות חולין וקצת טיזינג וגם איזה פייסל קטן. 

החבר הלך למשמרת בבר והיא הייתה אמורה להצטרף בהמשך הערב ולהחליף אותו בסגירה. 

"התנדבתי" להישאר וללוות אותה למשמרת שתתחיל שעתיים אחרי. 

החבר הלך ואנחנו נשארנו לפטפט. 

אני נכנסת להתקלח היא אמרה עם חיוך טיזינג מתגרה. נכנסת לחדר האמבט ומשאירה את הדלת פתוחה לרווחה. 

אני נכנס אחריה לחדר ומביט בה בעודה מתפשטת. 

מודעת לחלוטין למתרחש היא מחייכת שואלת "אתה מצטרף " ? 

ניגשת אליי עירומה ומתחילה לפתוח את חגורת המכנסיים. 

כורעת ברך ומסירה את המגפיים שלי תוך כדי שראשה מתחכך במפשעה שלי. 

אני אוחז בשיערה ומרים את פניה למול הזקפה המתעוררת.  שפתיה פסוקות ומכילות אותי לחלוטין עד ביצים. 

אני עוצר אותה ומרים אותה למקלחת. 

ידיה על קיר המקלחת וישבנה הקטן והמעוגל מפוסק למולי . 

חודר לישבנה לאט ובעוצמה. יד אחת אוחזת בצווארה והשנייה באגן מקבעת אותו מול איברי. 

הישבן שלה הפך לכלי קיבול מושלם לזין שלי במשך תקופה ארוכה לאחר מכן. 

סוג של ידידות אנאלית נפלאה. 

היא סיימה לעבוד בבר ויצאה לחפש את עצמה בעולם הגדול. 

נשארו בקשר חברי לתקופה מסויימת ואז הוא נפסק. 

היא הקימה בית ושורשים עם בחור נחמד בעמק. 

בתחילת המלחמה קיבלתי ממנה הודעה. בן דוד שלה הוקפץ לגבול לבנון ושבר את מכשיר הסלולר שלו. שאלה אותי האם יש דרך לסייע. 

מאז שמרנו על קשר טלפוני חברי ללא שום דבר מעבר. 

כחלוף שנה היא ביקרה באיזור וקפצה לקפה. 

זה היה כאילו לא חלפו 20 שנה כמעט. 

גלשנו בשיחה לנושא הסקס והיא זרקה לאוויר "אתה יודע שאתה היחידי שזיין אותי אי פעם בתחת. 

בעלה הוא בעל איבר חריג בגודלו. והיא סירבה לתת לו להכנס לישבנה הצר. 

גם אחרי שני עשורים, לידות ושאר גלגולי החיים ישבנה נותר מדהים כשיהיה. 

אחד הדברים הכי יפים שראיתי ישובים היטב בלוויס שמערסל את פלחיה בצורה מושלמת. 

היא כבר חודשיים מנסה לשדך לי חברה שהתגרשה לא מכבר. 

אני מנסה להרחיק את עצמי מישבנה הנשוי. 

יש לי שליטה עצמית ואיפוק. אבל לאורך זמן עם הישבן הזה אני עלול להישבר. 

בינתיים מחזיק מעמד ולא מתקרב לחברה הזאת שלה. אבל כל פעם שישבנה בג'ינס מופיע בשיחה (ומופיע כי המפלצת משתמש בו לבוסט לביטחון העצמי שלה). זה הופך לקשה יותר. 

בקיצור, אני צריך ישבן מדהים שימנע ממני לעשות מעשה סדום בישבן אחר . יש כזה פנוי בקהל ? 

M בדרך למקלחת קרה ולכרות עצים לתנור לחורף הבא 

לפני שנה. יום שלישי, 29 באפריל 2025 בשעה 14:40

 

השנה התנתקתי מהכל. 

בלי טקסים ושידורי זיכרון. 

מעביד את עצמי למוות. עדיף שיישבר הגב ולא הלב. 

עוד שנה והרשימה מתארכת. 

מקרובים שלא הכרתי בילדות. 

הורים של חברים. דרך חברים ומפקדים. מכרים 

עכשיו כבר הדור של ילדי החברים משלם את המחיר. מעגל שלא נגמר ולא נראה שייגמר. 

היום שמעתי שעוד בן דוד שלי קיבל צו שמונה. 

בנאדם בן 45 עם עסק, אשה ושלושה ילדים. 

עוד צו לארבעה חודשים. 

בשביעי לאוקטובר הארור הוא הוקפץ כבר בבוקר. בצהריים נסעתי אליו לשטח הכינוס לארגן אוכל ושתייה וליחידה. מאז הם כבר סוגרים שסבב בפעם המי יודע כמה. במצטבר כ300 ימי מילואים פלוס מינוס. 

אני עוד מהדור שזוכר את נעדרי סולטן יעקב ואת רון ארד. מקווה שהילדים של היום לא יהיו הדור שיזכור את נעדרי אוקטובר.  שיחזרו חטופנו. במהרה. 

ושהמדינה תהיה ראויה לאנשים המדהימים שחיים ומתים למענה. 

פרקתי. 

M.