לפני שנה. יום שלישי, 29 באפריל 2025 בשעה 14:40
השנה התנתקתי מהכל.
בלי טקסים ושידורי זיכרון.
מעביד את עצמי למוות. עדיף שיישבר הגב ולא הלב.
עוד שנה והרשימה מתארכת.
מקרובים שלא הכרתי בילדות.
הורים של חברים. דרך חברים ומפקדים. מכרים
עכשיו כבר הדור של ילדי החברים משלם את המחיר. מעגל שלא נגמר ולא נראה שייגמר.
היום שמעתי שעוד בן דוד שלי קיבל צו שמונה.
בנאדם בן 45 עם עסק, אשה ושלושה ילדים.
עוד צו לארבעה חודשים.
בשביעי לאוקטובר הארור הוא הוקפץ כבר בבוקר. בצהריים נסעתי אליו לשטח הכינוס לארגן אוכל ושתייה וליחידה. מאז הם כבר סוגרים שסבב בפעם המי יודע כמה. במצטבר כ300 ימי מילואים פלוס מינוס.
אני עוד מהדור שזוכר את נעדרי סולטן יעקב ואת רון ארד. מקווה שהילדים של היום לא יהיו הדור שיזכור את נעדרי אוקטובר. שיחזרו חטופנו. במהרה.
ושהמדינה תהיה ראויה לאנשים המדהימים שחיים ומתים למענה.
פרקתי.
M.