סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרהורים

לפני 4 שנים. 4 באוקטובר 2020 בשעה 20:02

יום ארוך ומתיש הגיע לסיומו מוקדם מהצפוי. 

רגע לפני שהעיניים נעצמות לשנת הלילה, היא מתגנבת למחשבותיי. 

שעת ערב מאוחרת ואני שרוע על הספה. 

דפיקה מהוססת בדלת.  

אני ניגש ומבחין ברעמת תלתלים. 

באתי להתנצל לחשה ובעיניה הגדולות הרימה אליי מבט. 

נכנסנו לסלון. היא ניגשה וניסתה להתקרב לנשיקה. יד שמאל שלי אחזה ברעמת השיער והרחיקה אותה. עדיין לא הרווחת את סליחתי, בטח שלא נשיקה משפתיי. 

היא כרעה ברך יכולה לפרום את מכנסיי. תוך שניות שפתיה הקיפו את איברי המזדקר.  

ידי עדיין אוחזת ברעמת השיער. מחזיקה את ראשה עמוק בתוך המפשעה.  

במשיכה מהירה אני מרים אותה ומסובב את ישבנה אליי. 

מסיט את חצאיתה הקצרה ותולש את התחתון הקטן שמגן על הכוס הקטו והורדרד שלה. מעביר אצבע ומרגיש את רטיבותה.  

בתנועה חדה ומהירה מפלח את שפתיה ומרגיש את מיצי הכוס שלה מקיפים אותי. 

שני ספאנקים ללחי ישבנה ויריקה למרכז ישבנה. 

היא הבינה מהר מה עומד להתרחש ורכנה קדימה. 

חודר עמוק לישבנה. שומע את רוצה הולך ומתגבר. מזכיר נשכחות.  סליחה היא לוחשת.  סליחה. 

מתפוצץ בתוך ישבנה ומנשק לבסוף את שפתיה. 

לקח לך זמן ילדה. אבל אני סולח.

מספר דקות לאחר מכן מביט בעיניה הגדולות נעצמות כשראשה מונח על החזה שלי. 

עיניי נעצמות עם חיוך . 

לילה טוב. 

פרשתי.  

M

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י