בשישי האחרון ציינו את יום ההולדת הראשון שלי . . נו זה שהגחתי מתוך הבטן . בעיניי רבים סביבי זה התאריך. מי שקרא אותי יודע שיש אחד נוסף היום שחזרתי מהצד השני.
ה"חגיגות" החלו בשכנוע של שתיים מהחביבות עליי בעבודה להביא עוגה כבר בחמישי.
המשיך בחמישי בערב עם ניצחון של מכבי.
שישי בצהריים קפצתי לחבר שהרים ארוחת יומולדת משלו עם כל השבט והתעקש שאצטרף.
מצאתי את עצמי בשישי בצהריים עם בטן מלאה בשר אוזו וארק (גם בירה אבל לא נחשב בספירה ).
ארוחה משפחתית עם ההורים, אחותי והמפלצת שגדלה לה בבטן.
הילדונת באה בשבת בערב (פאק . . כמה אני זקן אני זוכר שאמרתי לעצמי תוך כדי משגל מענג אם אני מכנה אשה בת 42 ילדונת ).
בזאת נסתיימו חגיגות יום השנה להיוולדי.
הופתעתי לגלות עד כמה הילדונת הונילית מתחברת עם עורה הלבן לכף ידי השמאלית.
החלפנו אתמול בערב את הסטטוס למערכת יחסים מורכבת . . בכל זאת. . התפרקנו כראוי בימים האחרונים.
שנה טובה .
M out .
נ. ב
עבר זמן מאז פילחתי ישבן. . תהיו עדינים עם הברכות 😉
