או א.ח, זה שם החיבה שהוענק לה.
אציין שהתלבטתי רבות האם לכתוב את הבלוג הזה.
אנחנו מתגוררים באותו איזור, אבל ההכרות האמיתית איתה התרחשה רק לפני מספר חודשים. באותה תקופה עדיין יצאתי עם הונילית.
אותו הערב שבו נפגשתי לראשונה עם העיניים הגדולות שלה והחיוך הביישני גרם לי עוררות שלא חשתי זמן רב.
לקח זמן עד שהתחלנו לשוחח. בדיוק נפרדתי מהונילית והיא עוררה בי עניין רב.
גם כאשר רמזתי על נטיותיי היא לא ברחה. היא חדת מחשבה א.ח. החלה לשאול שאלות סקרניות.
הטיזינג ביננו הלך והתגבר עד לאותו רגע שבו היא הופיעה בפתח ביתי.
מבט קצר בעיניים. נשיקה ארוכה ונשיכת שפה. מכאן לחדר המיטות הדרך הייתה קצרה. קליימקס של מתח שנבנה במשך זמן רב.
משהו שבין הוניל לקינק (פחדתי להכאיב לה יותר מדי . . בכל זאת פעם ראשונה).
לקראת הגמירה שלי שאלתי אותה "כוס או פה".
לכאורה שאלה פשוטה אך עבורי מעידה על חיבור שנוצר.
היא הייתה במקום אחר. חזרתי על השאלה מספר פעמים עד שפלטה בשקט "כוס".
הרגשתי אותה מתכווצת כשנוזלי מלאו אותה וחייכתי
אחרי שעה קלה היא יצאה לדרכה ונותרתי עם חיוך מסופק.
היא נעלמה ליום ואז כתבה לי שזה גרם לה להיות עם עצמה והיא צריכה להתרחק.
לאור סיפורה והתקופה שבה היא נמצאת זה היה צפוי. אך בכל זאת חשתי תחושה של החמצה.
אני עדיין נתקל בה לפעמים פה באיזור. מחייך כל פעם מחדש כשרואה את פנייה.
ומביט בה ממשיכה בדרכה. תוהה האם גם היא מחייכת.
מטיילת במחשבותיי.
האנטי סוציאלית הזאת המקסימה.
M out.