הרהורים

היד המלטפת היא אותה אחת שגם אוחזת השוט. 

השפתיים החולשות מילות אהבה עדיין מחוברות לגוף הבועל את נקבייך הנוטפים. 

אני נהנה לראות את נוזלייך נוטפים מפי באותה מידה שאני נהנה לראות את הדמעות זורמות על לחייך בהתמסרות אדירה למרותי. 

לא באזיקים או חבלים. התמסרות חופשית מכבילה מכל סוג.

התמסרות הדדית לאהבה. 

וכשערפל מכסה את ההר והחשכה יורדת . רוצה אותך פה איתי לאור החמים של העץ הבוער. 

היי. זו הפנטזיה שלי . . סדיסט מחבק. . בואי.