ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרהורים

לפני שנה. 14 בפברואר 2023 בשעה 4:35

נתחיל בוידוי. 

פעמיים בשנה אני פחות או יותר מבין אתכן/ם (אלה שנבעלות/ים בפה). 

זה קורה ל20 דקות בזמן שהשיננית מנסה לחפור עם שתי ידיים בתוך הפה ולהגיע לכל פינה בלסת הפעורה שלי. 

אז כמו שהבנתם, אתמול ביקרתי שוב אצל השיננית בבוקר. 

נכנס לחדרה במרפאת השיניים וגל חום מקבל את פניי. 

שיחת נימוסין קלה . 

מ' - חם פה .

ש' - כן היה קפוא הבוקר

מ' - כן, היה קר הבוקר ב6 כשיצאתי לקפה של הבוקר. זה משפיע מאוד על הרצון להתאמן לפני יום העבודה. 

ש'- כן היה קר כשיצאתי לריצה בקיבוץ. 

מ'- לא חשוך בקיבוץ בשעות האלה? 

ש'- קצת . . אבל יש תאורת רחוב בקיבוץ. 

מתיישב על הכסא ומתחילים טיפול. 

הש' מתחילה לעבוד. 

מדי פעם החזה שלה מתחכך בראשי כשהיא עוברת מצד לצד. 

מביט בפניה עטויות המסכה ומתרכז בעיניים ובגבות 

(כן. יש לי פטיש קל לגבות. משהו הגבות עבות ומסודרות מדליק אותי). 

בזמן שהיא חופרת לי בתוך הלסת, אני מדמיין אותה מביטה אליי מלמטה. איברי הזקור מטפל בלסת שלה ועיניה נעוצות בעיניי. ידי מלטפת את פניה ואצבעות מחליקות על הגבות שלה. 

מדמיין אותה יוצאת לריצת הבוקר שלה אחרי שבעלתי את ישבנה , גמרתי בתוכו והחדרתי פלאג מתכת שיעצור את שטף הזרע מלצאת החוצה. 

נראה אותך רצה בקיבוץ עם טייטס צמוד לפלאג אחרי שישבנך נבעל באכזריות. 

הטיפול הסתיים. אמרתי תודה בנימוס. סידרתי את זקפתי ויצאתי ליום נוסף במשרד.

מעניין מה עבר לה בראש. 

יאללה . . ניפגש עוד חצי שנה לסשן נוסף

 M


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י