סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרהורים

לפני 8 שנים. 27 בפברואר 2016 בשעה 20:37

מספר מעניין 40. להרבה דברים זה לקח 40 ... בני ישראל נדדו במדבר 40. אצלי זה היה הטריגר להארה.

התחיל מאוד "נורמטיבי", לכאורה עוד הודעה באתר הכרויות, קצת קשקשת וואטאפ וטלפונים וקביעת דייט.

יצאתי מוקדם מהעבודה, אמרתי ננוח קצת לפני הערב המתוכנן, שוב קצת התכתבויות ופרץ ספונטניות של יאללה בירת צהריים במרפסת ואז זה קרה...

הגברת פספסה את השמש ופגישת הבירה הפכה לשיחה עמוקה.

היא הרגישה שמשהו בי קצת שונה, הרגישה בטוחה וחשפה בפניי מעט מעולמה. עולם שתמיד ידעתי על קיומו ושתמיד סקרן אותי אבל מעולם לא השתייכתי אליו.

המשכנו לדבר. היא פתחה את כתביה ואמרה לי תקרא והדברים התחברו יותר ויותר. "תקשיב לשיר הזה הוא תמיד הופך אותי " היא אמרה ולחצה על הקישור, נעמדתי. פאקינג 13 שנים לא שמעתי אותו. . זה היה שיר שבצעירותי גרם לרגל ללחוץ על הדוושה ולמד התאוצה להתגרות בנתוני היצרן. שיר כזה שהורג אותך ומשחרר אותך בנשימה אחת.

היא כבר ידעה שאנו חיים בעולמות משותפים, חולקים את אותה דואליות של החיים.

היא יצאה בחסות החושך לביתה ואני המשכתי להכיר את עולמה דרך מסך המחשב.

נכנס למיטה ומרגיש עדיין את המבט שהיה לה בעיניים כשהבינה מה עשתה כשהיד שלי התהדקה על צווארה.

היא שחררה אותי... שחררה את החיה מהכלוב אחרי 40 שנה.

 

 

 

 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י