ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרהורים

לפני 5 שנים. 8 בדצמבר 2018 בשעה 7:26

"הכל מלא בוץ וקר כל הזמן"

קיבלתי באותו הרגע החלטה לגרום לה לראות את הדברים קצת אחרת.

בואי לצפון ותראי כמה את טועה , רק אל תשכחי להביא איתך בגדים להחלפה.

קושר את עיניה ומשכיב אותה במושב האחורי.

נסיעה קצרה ואנו מגיעים לאחת הפינות היפות על גדות הירדן. לא אחד מאתרי הקיאקים השלווים אלא זרימה פראית.

מפלי מים ואשדים לבנים.

על הברכיים אני מורה לה. והיא מביטה על הבוץ במבט מתחנן. אבל אמרתי לך שאני לא אוהבת בוץ .

יורדת על ברכיה ומפסקת את השפתיים הבשרניות שלה. עוטפת את האיבר שלי בגל חום רטוב ומענג.

מרגיש את פעימות ליבה מתגברות.

בהינף יד מושך אותה מהבוץ הישר על גזע אקליפטוס סמוך

מפשיל את מכנסיה מלאי הבוץ וחודר אליה בחוזקה. לא חולף זמן רב עד שהיא גומרת .

מפשיט אותה מבגדיה מכוסי הבוץ ועוטף אותה במגבת.

שוב מכסה את עיניה ומשכיב אותה במושב האחורי.

נסיעה קצרה ואנחנו בבית החם. לוקח אותה למקלחון הגדול בחדר השינה . ורוחץ ממנה את שאריות הבוץ מתחת למים הרותחים.

נשכבים מול הקמין הבוער והעייפות מתחילה לנחות.

נראה לי שאני אוהבת את החורף היא ממלמלת לפני שעיניה נעצמות.

אני מחייך. אמרתי לך שחורף זה דבר נפלא ילדונת ויש לנו אותו פה לפחות לעוד כמה חודשים קצרים.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י