לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אי אפשר לתקן את זה

לפני 3 שנים. 28 בנובמבר 2020 בשעה 5:26

כשאני נסוג לעתיד הדבר היחידי שאני יכול לראות זה העבר. המציאות מדללת את חיי הנפש, מוזר שזה עדיין מפתיע אותי. אני מתגעגע לימים שלנו יחד בהם יכולתי להרשות לעצמי פחות מציאות. כבר המון זמן יחד, כל פעם שאנחנו משתלטים על עוד פיסת מציאות, הולך לנו לאיבוד עולם. לא. לא הייתי חוזר אחורה בשום מחיר. אבל לפעמים אני מתגעגע לימים ההם בלה גרדיה, או בבית עם החתולים. ללהב הסכין, לכוויה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י