לפני 7 שנים. 1 בינואר 2017 בשעה 17:04
חלמתי חלום.
נכנסתי לחדר רחב ידיים ובו מיטה גדולה .מוצעת במצעים רכים, בחדר היה חם ונעים.
הרגשתי מבוכה ופחד לא ידעתי מה מצפה לי. התנדבתי לניסוי מדעי.
הגעתי בג'ינס וטריקו מתחתם חזיה פשוטה וחוטיני שחור. קיבלתי הוראות ממבצע המחקר להיות חלקה לגמרי.
נכנסתי בהיסוס ,במבט ראשון החדר היה ריק ,מואר בתאורה רכה. הסתכלתי מסביב וראיתי חבלים על המיטה. נרעדתי קלות לא ידעתי מה הולך לקרות. נושא המחקר היה מעורפל רק נכתב שאני בעלת נתונים אופטימאלים לביצוע הניסוי, ושהמחקר חשוב מאוד והניסוי יקדם את המחקר כולו הרבה מאוד. לא הייתה לי ברירה אלא להשתתף.
עוד נכתב בהוראות שבמהלך הניסוי אני אדרש להיות עירומה . ושהניסוי יכלול דרגות שונות של כאב. תלוי בסיבולת שלי. ושחשוב מאוד שכל התגובות שלי במהלך הניסוי יהיו כנות ואמיתיות כי הן משפיעות על מהלך המחקר. נאלצתי להשתתף. לא הייתה לי ברירה בנושא.
פחדתי. המשכתי לסרוק את החדר ואז ראיתי אותו. הוא היה באמצע שנות הארבעים שלו גובה ממוצע שיער חלק וחום עיניו מעוטרות משקפיים דקי מסגרת עיניים חמות ומשדרות נחישות בטוחה . גופו רזה אך לא צנום כתפיו רחבות ביחס למותניו. הוא עטה חלוק לבן ובידו לוח כתיבה . הוא הנהן וסימן לי להיכנס.
נכנסתי לאט נושמת בנשימות מהירות חרדה קלה הציפה אותי .
”בואי שבי” הוא הורה לי ”מיד נתחיל”
הוא המשיך להכין את הניסוי ליד המיטה. היה לו ארגז כלים מהודר ומתוכו הוא הוציא חפצים .לא יכולתי לראות את כולם. ואלה שראיתי לא ידעתי מה פשרם.
”כידוע לך” הוא אמר -לא ידעתי כלום על הניסוי ומהלכו ולכן חששתי כל כך-”הניסוי עוסק ברמת הזיעה בעור בעקבות טראומה קלה וכאב” בלעתי את רוקי והנהנתי...בתוכי רמת החרדה עלתה.
”לכן אבקש ממך לגשת להתקלח ולהתנגב היטב לפני הניסוי. אנא התפשטי כעת והישארי בתחתוניך אני רוצה לבחון את בוהק עורך לפני ואחרי המקלחת”.
נכנסתי למצב אוטומט המוח מבצע את ההוראה שקיבל. הסרתי את נעלי גרבי והמכנסיים נשארתי בתחתונים. מיד הורדתי את החולצה והחזייה. נעמדתי מולו והמתנתי.
הוא ניגש קרוב אליי וסרק את גופי מכל הצדדים. הוא ביקש להרים את ידי לצדדים והעביר את ידיו החמות מאמות ידי דרך בתי השחי שלי ועד לקרסוליים שלי. הוא רושם בלוח. הוא מורה לי לפשק את רגליי ומעביר את ידיו מכפות רגלי דרך שוקי ופנים הירכיים עד לוגינה. אני נרעדת .המגע עדיין אך אני מובכת אני עוצמת את עיניי ומנסה להתנתק.
הוא שוב רושם.הוא מורה לי להוריד את הידיים ולסגור רגליים והוא עומד לצידי יד אחת על הצוואר והשניה על העורף ולאט הוא מטייל איתן עד לכפות רגלי. לא פוסח על חזי והתחת שלי.
”אני צריך לבדוק דבר אחד אחרון ואז תלכי להתקלח”. אני מהנהנת ומחכה להוראה. ”פשקי את רגלייך קלות אני צריך לבדוק רטיבות בוגינה”. אני בולעת עמוק ונושמת עמוק ומפשקת את רגליי.הוא מחדיר שתי אצבעות ומעביר אותן מהדגדגן לכיוון פתח הוגינה, הוא מסמן עם האצבעות להרחיב את הפישוק. אני מרחיבה ומשתנקת, הוא מחדיר באיטיות את האצבעות לוגינה.אני עוצרת את נשימתי ההרגשה נעימה וכואבת בו זמנית. הוא מוציא לאט את האצבעות ושולח אותי למקלחת.
אני בשוק קל שוב על אוטומט. נכנסת לחדרון המקלחת מורידה תחתונים ונכנסת למקלחת אני שוטפת את עצמי בזריזות ומשפשפת בעיקר את איזור הוגינה. כאילו למחות כל זכר לאצבעותיו.
אני יוצאת ומתנגבת כולי מקפידה להיות יבשה. אני עוטפת את גופי במגבת וחוזרת בשקט לחדר ונעמדת בכניסה . בשקט. כולי רעד וחשש. אני שונאת כאב.
”אנו ממשיכים בניסוי אני אבקש ממך לפתוח עיניים כל זמן הניסוי . אני אאזוק אותך למיטה בכדי שלא תוכלי להרתע .כאמור נתחיל ביצירת טראומה קלה על ידי כאב ,ואני אמשיך בכך עד שאראה שלא תוכלי לשאת זאת” .
הוא מורה לי להוריד את המגבת ולהתכופף קדימה ולהשעין את הידיים על משענת הכיסא שבחדר. אני עושה כדברו. הוא מוציא חבל ארוך וקושר אותו סביב גבי ומסביב לכול אחת משדי ככה שהן עטופות בחבל ולא יכולות לזוז תנועתן מוגבלת. לאחר שהוא מוודא שהקשר חזק והחבל מחזיק היטב את השדיים הוא מורה לי לשכב על הגב במרכז המיטה. החבל משפשף לי את העור ומכאיב לי אני נשכבת בזהירות. הדופק שלי משתולל. הוא מבקש ממני להרים ידיים הוא קושר אותן כל אחת בחבל מעל לראשי .הוא ניגש למרגלות המיטה ומושך את רגלי למטה הוא מפשק אותן וקושר כל אחת בחבל. הוא בודק שהקשרים הדוקים אך לא עוצרים את זרימת הדם. כשהוא מרוצה הוא ניגש לארגז הכלים שלו ומוציא קליפסים שונים ,הוא מתחיל בחזה שלי .הוא שם קליפסים מסביב לפיטמה שלי ואז עובר לשניה . הקליפסים בשילוב החזה הקשור מסבים לי כאב שהוא נסבל. הוא בוחן את תגובתי וממשיך לשים על כל פיטמה מצבט. זה כואב ואני מתנשמת בולעת את הכאב. הוא לוחץ על המצבט ומסב לי כאב נוסף. שוב הוא בוחן את פניי. אני מעוותת את פניי ונושמת עמוק. אני יכולה לסבול את זה.
הוא חוזר לארגז ומוציא עוד קליפסים לא נשאר מקום בפיטמה ואני תוהה ביני ובין עצמי מה הוא יעשה איתם...
הוא נעמד בין הרגליים שלי. הוא מסתכל עליי ואז מבטו יורד באיטיות לחזי וממשיך לבטני ונעצר בגבעה החלקה בין רגליי .לא מוצא חן בעיניו הפישוק שלי. הוא מניח את הקליפסים בין רגליי וניגש לחבלים הוא מושך אותם הצידה קודם מצד אחד ואז מצד שני ,הפישוק שלי רחב כולי חשופה בפניו כל תו ותו .אני מסמיקה ועוצמת עיניים. ”תפתחי אותן מיד”. הוא מורה בקול עמוק. אני מצייתת. הוא חוזר לעמוד בין הרגליים שלי .אני נבוכה ומנסה לבסיט את מבטי. הוא לא מאפשר לי.הוא נעמד על ברכיו קרוב ומושיט את ידיו לוגינה. הוא מלטף ברכות ומכניס שוב אצבע פנימה ודוחק בחוזקה. אני לא מוכנה לכך ונרתעת החבלים עוצרים אותי ואני חסרת אונים. הוא מכניס ומוציא את האצבע בחוזקה כמה פעמים וידו השניה על בטני מונעת ממני תזוזה אפילו חלקית.ידו לוחצת על בטני בכל פעם שאצבעו נתקעת בתוכי. אני נושמת במהירות ומנסה לזוז החבלים מונעים זאת ממני ביעילות. הוא מוסיף עוד אצבע ולוחץ חזק יותר על בטני. כול השרירים שלי מתכווצים אני מנסה להרפות ולנשום עמוק. כל ההרגשה שלי של חדירה לגופי אינה נסבלת אבל אינני יכולה לברוח מכך ואני מרגישה מובסת . אני חשה שהלחץ משתחרר ואני מרגישה את האצבעות יוצאות מתוכי אני לא יכולה לראות את היד שיצאה אך חשה אותה בקרבתי. אני מרגישה שמשהוא תופס את השפתיים שלי ואני מניחה שזה אחד מהקליפסים שראיתי קודם היד שהייתה על הבטן מפסקת את השפתיים שלי בוגינה ועוד ועוד קליפסים תופסים אותי זו הרגשה של מלאות הרגשה שהכל מוחזק במקום וכל דבר מורגש פתאום -פתאום אני מרגישה כל אחד מאיברי הוגינה שלי. זו הרגשה מוזרה ונעימה כאחד זה מפתיע אותי.הוא לוחץ על כל אחד מהקליפסים לאחר שהוא גומר לקשט אותי בכולם. הוא עובר אחד אחד ולוחץ בחוזקה בידו הגדולה. הוא עובר גם על הקליפסים בשדיים שלי ולא שוכח את מצבט הפיטמות. הוא מסתכל עלי תוך כדי הלחיצות וכשמסיים הוא מיד רושם בלוח שלו.
הוא ניגש שוב לארגז ואני חוששת מה עוד יכול לצאת משם...הוא מוציא מעיין גלגלת בעלת חודים רבים. הוא נעמד לצד המיטה ומתחיל לגלגל אותה במעלה הרגל בתחילה בעדינות ולאט הוא לוחץ יותר ויותר החודים ננעצים בעור שלי ומכאיבים לי בכל מקום שהם נוגעים. ”תשארי את העיניים פתוחות” הוא מזכיר לי ואני מרגישה דמעות מאחורי העיניים אני ממצמצת להרחיק אותן ואחת מתגלגלת במורד הפנים. הגלגלת מכאיבה ולא נעימה ואני מנסה להרגיע את עצמי בנשימות ארוכות. ומקווה שנסיים מהר. תוך כדי גילגול הגלגלת הוא שולח יד ולוחץ על הדגדגן שלי לא משפשף לא מלטף רק לוחץ עליו . ההרגשה משונה מצד אחד אני רוצה שישפשף ומצד שני הוא מכאיב לי ואני יודעת שאם אזיז את גופי ואסמן לו שישפשף יכאב לי יותר...
הוא בוחן בעיון את התגובות שלי ונראה שהוא יודע בדיוק מה אני רוצה. הוא מתחיל לשפשף באיטיות מחרידה ותוך כדי כך הוא לוחץ יותר את הגלגלת מעניק לי עונג וכאב בו זמנית כל כולי מתייסרת מהחבלים והקליפסים והמצבטים והגלגלת משתדלת לא לזוז שיכאב כמה שפחות אך ממש רוצה לגמור.
בבת אחת הוא מפסיק כשהוא מרגיש שאני קרובה לגמירה. אני מתוסכלת ונוהמת בתיסכול. הוא מחזיר את הגלגלת לארגז ורושם שוב בלוח. אני חושבת שסיימנו אך מתבדה.
”אני מתיר את החבלים אך לא סיימנו אני רוצה שתקומי בזהירות רבה מבלי שאף אחד מהקליפסים יזוז ממקומו ותתהפכי על הבטן בזהירות רבה אנחנו עוברים שלב בניסוי, מעלים את הרף”
אני נדהמת יותר ממה שעשינו עד עכשיו？ מה עוד ？
הוא מתיר בזהירות את החבלים מהידיים והרגליים ועוזר לי להסתובב על הבטן אני נשכבת בזהירות רבה מפחדת להזיז את אחד מהקליפסים הרבים המחוברים אליי.
ברגע אני שכובה על הבטן הוא ממהר לקשור את ידיי ורגליי שוב . הפעם הפישוק רחב אף יותר עד כדי כאב בירכיים הפנימיות שלי. מחזיר אותי לשיעורי התעמלות קרקע גם אז לא הייתי גמישה במיוחד.
שוב הוא בודק שזרימת הדם תקינה וחוזר אל הארגז שלו. הגלגלת יוצאת שוב ושוב עושה את דרכה מהקרסוליים שלי עד לשכמות כשהלחץ עליה גובר והחודים צורבים את עורי הוא נעמד בין הרגליים שלי וידו מחפשת את הנקודה הפועמת בין רגליי כשהוא מוצא אותה הוא שב ומשפשף לאט לאט מוציא אותי מדעתי והגלגלת מתרכזת בלהכאיב לתחת שלי ולגב התחתון כשכל אותו הזמן השדיים הכלואות בחבל שלי עם הקליפסים והמצבטים מייסרים אותי בכאבים נוספים והקליפסים בוגינה בכל פעם שידו משפשפת את הדגדגן מזכירים לי את קיומם.
אני רוצה לצרוח מכאב ותיסכול ודמעות יורדות מעיניי.
אני כל כך רוצה לגמור. והוא לא מאפשר לי.
הוא מפסיק שוב בבת אחת כשהוא מרגיש שאני על הסף, הוא חוזר לארגז ומוציא מקל דק ושטוח. דואג שאני אראה מה בידו. המוח שלי משתולל הלב דופק במהירות ואני נושמת במהירות מיני התקף חרדה וכולי מתכסה זיעה קרה...
הוא נעמד בצד המיטה ומשוטט עם המקל על גופי מהכתפיים עד קצות הרגליים בפנים הירכיים קרוב לוגינה בצידי הגוף ליד השדיים וכך לאט לאט עוד שניה אני מתעלפת מחרדה ופחד. הוא עוצר באיזור התחת ולשניה אני חשה שהמקל נעלם ומיד הוא נוחת על ישבני הימיני ובאותה מהירות אני מרגישה אותו על השמאלי. נשימתי נעתקת וצריבה חדה מורגשת עכשיו יותר מכל אני מתעלמת מכל שאר הכאבים . ומתרכזת בכאב זה. עוד לא הספקתי להתרגל אליו ועוד שתי נחיתות בישבן שלי. ואני מרגישה בין כאב לכאב את ידו חוזרת לדגדגן הנפוח ומלטפת לאט כמו מנסה להרגיע במשך כמה שניות ידו מרגיעה אותי ואז שוב ארבע נחיתות שתיים בכל ישבן ושוב היד מלטפת את הדגדגן בעדינות רבה . המוח שלי כבר לא יכול לקלוט את כל התחושות הללו הוא נמצא בעומס יתר.
שוב ארבע נחיתות מפתיעות אותי והיד ממשיכה ללטף אותי שוב הוא מרגיש אותי שהגעתי למקסימום שיכולה . והלטיפות בדגדגן מתגברות והגמירה שלי ממש קרובה. אני כולי מתכווצת שהיא מגיעה והכיווץ מסב לי כאבים רבים . אך אני גומרת בצעקה חנוקה מרוב כאב.
הוא מרוצה. הוא מחזיר את המקל לארגז ואני מרגישה שהוא משחרר את רגליי ומשאיר אותם בפישוק. אח תזוזי הוא מורה לי ואני מצייתת.אין לי כוח לזוז גם אם ארצה. אני סחוטה גופנית וריגשית.
הוא משחרר את ידי ומעביר את ידיו בבית השחי שלי לבדיקה אחרונה ומניח את הידיים על המזרון קרוב לגוף אך לא מהודק. הוא מניח יד על גבי התחתון ושולח יד שניה בין רגליי ומתחיל להוציא את הקליפסים . אחד אחד לאט לאט. הוא מורה לי להרים את התחת קצת אך לשמור על הפישוק.הוא מוציא את כל הקליפסים והרגשת השיחרור מדהימה.הוא הופך אותי על הגב וממשיך להסיר את הקליפסים מהחזה שלי, כשהוא מסיר את כולם הוא מניח את שתי ידיו עח מצבטי הפיטמות ומשחרר את שניהם בו זמנית. אני מרגישה כאילו קיבלתי זרם.
אני נושמת עמוק ומעווה את פני בכאב.”כמעט סיימנו” הוא אומר ומורה לי לעמוד על ארבע שיכול להסיר את החבל שקושר לי את החזה.
הוא מסיר את החבל ואני חייבת לנוח על הבטן להרגע .זה היה אינטנסיבי ומכאיב ואני לא מעכלת שגמרתי תוך כדי הרגשות שלע מבולבלים. הוא רושם שוב בלוח לאחר שהכניס את כל האיבזרים לארגז וסגר אותו.
ואז התעוררתי. הניסוי הצליח？
