הם נדברו להפגש. נקבע מיקום. קלינקה במיקום קצת מרוחק ,רופא מומחה.
היא חשה מיחושים בכל גופה.הייתה זקוקה לבדיקה מקיפה. מעמיקה.
היא נכנסת לקליניקה בזהירות ,צעדה לא בטוח חיוך מהוסס על פניה . לגופה חולצת כפתורים מבד נעים ומכנס ג'ינס משופשף. החדר אפלולי קמעה ועיניה מתרגלות לאור .היא מיטיבה את משקפיה על עינייה ומחפשת את הד”ר המומחה. הוא מסב לשולחן רחב .פניו רציניים ונעימים לגופו חלוק לבן. מול שולחנו ניצב כיסא בודד ובהמשך החדר מיטת טיפולים לידה עגלה עם כלים.
הוא שואל לשלומה ומורה לה להתיישב ומיד הוא מתחיל לכתוב. הוא שואל שאלות כלליות על מצבה הפיזי והבריאותי. הוא קם מאחורי השולחן ומבקש להפשיל את השרוול ומודד לחץ דם לקראת הטיפול. הוא מודד דופק וסופר נשימה. בודק את אישוניה בהרחבה.
הוא מסביר שמקרים כמו שלה יודעים לרפואה ויש טיפולים להקל על מצבה. הטיפולים ארוכים ויכולים להיות לא נעימים אבל הם מספקים הקלה מהתסמינים.
לפני שהוא יוכל להתחיל בטיפול עליו לבחון את כל גופה. היא מתבקשת לגשת ליד המיטה .לפשוט את בגדיה ולהשאר בתחתוניה. עליה לעמוד מלפני המיטה הוא רוצה לראות איך היא מתפשטת את המוטוריקה העדינה .הכל חלק מהטיפול.
היא נגשת לעמוד ליד המיטה ,מרימה את ידיה לפתוח את החולצה,הרופא מבקש ממנה לנשום עמוק תוך כדי שהיא פותחת את הכפתורים.
היא לוקחת נשימה עמוקה ופותחת כפתור בחולצה. עוד אחד ועוד כפתור נפתח והרופא בעיון עומד ומביט מהנהן מידי רגע. כשהחולצה פתוחה לגמרי הוא מבקש ממנה להזיז את כנפי החולצה לצדדים הוא צריך לקחת מדדים. היא ניצבת מולו בחולצה פתוחה חזיה לבנה לגופה. הוא ניגש עם הסטטוסקופ ביד ומניח אותו מעל החזה .היא נרתעת קלות מהקור המפתיע.
תנשמי עמוק הוא אומר בשקט ותנסי לעמוד בלי לזוז. הוא מניח את העיגול בין השדיים מקשיב בשקט. הוא מוריד אותו מתחת החזה ושוב מקשיב.הוא דוחף אותו קלות לתוך החזייה בשד אחד ואז לשני. הוא מקשיב בשקט ורק נשימותיו נשמעות.
הוא צועד לאחור ומבקש ממנה להמשיך להתפשט.היא פותחת את כפתורי השרוולים והחולצה יורדת לגמרי. היא פותחת את כפתור המכנס והרוכסן מיד אחריו ומפשילה את מכנסיה היא רוכנת מולו ומורידה את נעליה.
כעת היא ניצבת מולו בחזיה ותחתונים פשוטים .הוא מבקש ממנה להסתובב מול המיטה ולהניף ידיים לצדדים.
הוא מניח את ידיו על כתפיה ואומר שזו הבדיקה הראשונה הוא ימשש את כל גופה ואם יש מקום דואב היא צריכה להגיד.הבדיקה אינה עדינה הידיים שלו קשות. שתעמוד בשקט שהוא יוכל להתרכז בתגובות גופה . היא מהנהנת בהבנה.ולוקחת נשימה עמוקה.
ידיו מתחילות מצווארה הן ממששות כל פיסת עור חשופה .משם הן יורדות לכתפיים לשכמות ולמרכז הגב ולתחת המוצק. הוא כורע מאחוריה וממשיך לירכיים ולבסוף השוקיים.
תסתובבי הוא מורה לה והיא מצייתת במהירות .וידיו עולות במעלה רגליה על ירכיה, צידי גופה ,בטנה העגלגלה מתחת לשדיים ועוברות לידיים ומסיימות מעל החזה.
הרופא נראה מרוצה מזו הבדיקה. כעת הוא מורה :הורידי את שאר הבגדים ונתחיל בטיפול.
היא מורידה את התחתונים והחזיה ובידיה מכסה את שדייה ואת הוגינה שלה.
הרופא לא ממש מרוצה הוא רואה בעיניה פחד קל.
הוא מסביר שחלק מהטיפול אינו נעים ואף כואב ולכן כדי לא להפריע למהלכו התקין של הטיפול יש לקשור את ידיה ורגליה.
הטיפול יעשה בשני חלקים:
בחלק הראשון יתמקד הוא בחלק העליון של הגוף ובחלק השני בתחתון החלק הראשון יהיה בעמידה וכריעה והשני בשכיבה.
הוא נותן לה דקה להסדיר נשימה. הוא ניגש לעגלת הטיפולים ומביא חבל ומטפחת. הוא מסביר שמנסיון קודם למטופלים קל יותר כשעיניים מכוסות והם לא יודעים מה הולך לקרות. הבחירה בידיה.
היא בוחרת לכסות את עיניה .הוא נעמד מאחוריה ומכסה את עיניה במטפחת רכה . ומיד קושר את שתי ידיה מאחורי גבה .עימדי בשקט רב הוא מורה.
היא שומעת אותו מסתובב בחדר הולך וחוזר .נשימות עמוקות הוא אומר והיא מרגישה פתאום לחץ על פיטמתה. אצבעותיו ממוללות את הפיטמה ופתאום צביטה חזקה מלווה בכאב שלא מרפה. תמשיכי לנשום הוא אומר בקול תקיף ומיד היא מרגישה את אצבעותיו על פיטמתה השניה ואותו כאב אוחז בה. הרופא לש את שדיה בשתי ידיו מרים לוחץ אוחז ומכאיב.
יפה מאוד הוא אומר לה והולך וחוזר שנית ושוב כאב חד ומשיכה בפיטמה וגם בשניה כאילו הלביש עליה משקולות. ועוד אביזרים תופסים את שדה מכל הצדדים.
הוא נעמד מאחוריה ומושך בידיה כך שחזה נזרק לפנים וגורם לה ליסורים .היא מתחילה להתנשם בכבדות והרופא מתיר את ידיה היא חשה הקלה רגעית רק להווכח שהוא מסובב אותה ומשעין את ידיה על המיטה כך שחזה נשאר באוויר ונמשך לכיוון הרצפה. כאבה מתגבר כל הזמן. הוא קושר את ידיה בתנוחה זו למיטה ונעמדה מאחוריה.
פשקי את רגלייך קלות הוא מורה זה יהיה החלק הכי קשה בחלק הזה של הבדיקה זה יכאב לך נורא. אין ברירה אי אפשר לותר אם על החולי את רוצה להתגבר. פשקי את רגלייך רק עוד קצת הוא מורה והיא מרגישה את ידו על עכוזה.
ידו עוברת על ישבנה ולפתע נעלמת ושבה בחבטה .
היא צועקת בקול רם.לזה היא לא ציפתה. ששש הוא מרגיע אותה תצטרכי להיות בשקט שאוכל לגמור את הבדיקה מהר כל רעש שאת מוציאה מעכב אותי.
הוא מנחית את ידו על ישבנה השני והיא מייבבת קלות .וחוזר חלילה כמה פעמים היא מרגישה שישבנה מאדים חום עולה ממנו. הרופא מנחית את ידו פעם בפלח השמאלי ופעם בימני.
היא דומעת מכל מכה המשקולות מכבידים על שדיה כול גופה דואב .
הרופא מנתק את ידיה מהקשרים. מעמיד אותה לפניו ומסכם את החלק הראשון כמוצלח.
כעת נעבור לחלק השני הוא מנחה אותה לשכב על המיטה .שדייה דואבים ישבנה אדום והרופא מזרז אותה.
הוא מרים את שתי ידיה מעל ראשה וקושר למרשאות המיטה. הוא חוזר עם חבלים נוספים וקושר כל אחת מרגליה בפיסוק רחב. היא עקודה למיטה שדייה נמשכים לצדדים .עיניה מכוסות והיא פתוחה לרווחה מול עיני הרופא.
היא שומעת אותו ניגש לעגלה ויודעת שזה יהיה לא קל .
הוא מרוצה לראות שהיא מגוחלת למשעי זה עוזר לטיפול להצליח. הוא עוטה כפפות על ידיו. וניגש בין רגליה. ידו פותחת את הוגינה לרווחה ידו השניה ממששת אותה בלי שום אזהרה היא מרגישה אצבע פולשת פנימה. נדחפת עמוק כמה שיכולה ומיד נכנסת אצבע שניה. ממששת את דופנות צווארה הפנימי הן מסתובבות בחופשיות בפנים.
הרופא שולף את אצבעותיו ומיד היא מרגישה צביטה ומשהוא תופס את שפתי הוגינה שלה עוד צביטה ועוד כמה וכוסה שורף מכאב. דמעות נוזלת מתחת לכיסוי והרופא ממשיך בבדיקה. אצבעותיו שוב חודרות לתוכה ממששות כול פינה בתוכה מזיזות בחוסר זהירות את המצבטים וגורמות לה לקפוץ הרופא מניח יד על בטנה. מטלטל אותה ברכות וכולה גוש כאב .
עוד כמה דקות הבדיקה תסתיים היא כבר לא נושמת . אני שם לב שאת קצת רטובה הרופא אומר בקול עיניני. ומושיט אצבע עטויה בכפפה לעבר הדגדגן שלה . הוא ממשש אותו בעדינות ולוחץ עליו בלחץ מתגבר. ידו השניה נשלחת להוריד את כיסוי עיניה אני רוצה שתסתכלי לכאן הוא מצווה. ידו פותחת את רוכסן מכנסיו ושולפת את איברו הזקוף ידו השניה לוחצת על דגדגנה והוא מסתכל על כולה שוכבת על המיטה קשורה ופתוחה מצבטים בכול גופה דמעות נוזלות וידו מלטפת את האיבר עוד ועוד עד שהוא רוטט ופולט על הוגינה החשופה שלה ואצבעו מביאה אותה לפורקנה. היא רועדת כולה .
הוא מתחיל להסיר מצבטים. מכל הפינות . עד שהיא נושמת לרווחה. הוא מתיר את החבלים. והיא מתיישבת על המיטה סימנים מקשטים את כול גופה.
הוא ניגש חזרה לשולחנו. וקובע פגישה לטיפול נוסף ביומנו.
