שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פנימה החוצה פנימה

מתקדמים.התקדמנו.נתקדם.
לפני 18 שנים. 17 בספטמבר 2005 בשעה 1:29

אתה רוצה אותי, אה?
תראה אותך, עבד ליצרים שלך, מוכן להשפיל את עצמך. ובשביל מה? לטעום אותי? ללקק אותי?
אתה פשוט אפס!
אין לך טיפת בושה, כבר טעמת אותי בדרך הבייתה, מאחורי החנות, אפילו באוטובוס! ליד אנשים!!!
ועכשיו? עומד שם בפינה ומסתכל אליי, משתוקק לגעת, להריח... תמיד אתה בורח, אומר שלא עוד. אבל אני? אני לא מתרגש. אני יודע שבסוף אתה תחזור כמו האפס שאתה באמת. עם הזנב בין הרגליים. מתחנן. למבט. לנגיעה.

לטעימה אחת והאחרונה מהאדון שלך.

מוקדש לכל אלו שלטוויקס שלהם יש בנוסף לטעם שוקולד מהמם גם טעם לוואי של רגשות אשם.

נמש - חייכת אותי (:
אצלי זה משהו אחר אבל אותן התחושות ואותו המונולוג.
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י