פנימה החוצה פנימה

זה מה שניהיה ממני... פסיכוסוטה.

ולא, הפסיכו לא בא לייצג פסיכי (למרות שגם זה ממש מעבר לפינה) אלא משהו הרבה יותר גרוע - פסיכ.......ומטרי.

לא חשבתי שאני אי פעם אגיע למצב כזה, אבל בסופ"ש האחרון זה קרה. סשן פסיכומטרי.

בטח שואלים את עצמכם איך לעזאזל עושים דבר כזה.... (האמתי שאתם בטח שואלים את עצמכם אם אתם יכולים לתרום לי קצת חיים, אבל נגיד שדווקא איכפת לכם איך זה עובד... )

אז, פשוט מאוד! כל מה שצריך לעשות זה לבחון את השפחה היקרה שלכם במילים פסיכומטריות (רצוי כאלו שבן אנוש רגיל יחשוב שאתם עובדים עליו ואין באמת מילים כאלו) ועל כל תשובה לא נכונה (בדרך כלל היא תיהיה לא נכונה) אתם יכולים "לצ'פר" אותה כאוות נפשכם. אצלנו זה נגמר במספר לא מבוטל של סימנים כחולים + בכי קטן של תסכול משולב בכאב לקראת הסוף (הבכי היה שלה, לא שלי. את הבכי שלי אני שומר למבחן עצמו).

אתם באמת לא רוצים לדעת מה עשיתי עם הסטופר... (ואני לא אומר סתם, מצאתי לו שימושים לא פסיכומטריים בעליל).


בכל מקרה, עוד שבוע זה ה - Dday (איזו היסחפות, אה?) ומפלס הלחץ מטפס לו בעקביות ראויה לציון מידי יום ביומו. בטח שהציון הגבוה שאני צריך שנותן לי מרווח טעות של לא יותר מכ6% טעות לא מוסיף יותר מידי. אני בטוח שגם להתבכיין בבלוג לא מוסיף מי יודע כמה....

כמו שאמרתי, פסיכוסוטה.