סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומנו של מתלבט

חיי אישם בדרום הרחוק, רחוק רחוק מהעולם ה"אמיתי" כלומר מדינת ת"א וסביבתה. לכן אני רואה את עצמי כחובב במצור, כמפלצת כלואה, כרעב במדבר האין סופי...
לפני שנתיים. 1 בספטמבר 2021 בשעה 8:01

כבר כימעט חודשיים שאנחנו נפגשים פעם-פעמיים בשבוע, אני יורד לה ונהנה מזה בטירוף. כבר הצלחנו להתקדם וכאשר אני גומר לה כל הנעליים (דבר שהיא באמת לא אוהבת) היא כבר לא מהססת להשעין אותי אותי על השולחן שלה ולהעניש אותי עם סרגל המתכת הארוך. כבר היה לפחות פעם אחת שהיה לי ממש קשה לשבת אחרי זה, ובישיבה ששנינו נוכחנו בא זה מאוד שיעשע אותה.

באחד מימי השבוע, כאשר היא הגיע עם נעלי העקב שאני הכי אוהב, החלטתי להפתיע אותה. ממש לפני שהלכתי למשרדה, הכנסתי את הפלאג האנאלי הכי גדול שיש לי. פלאג מתכת, גדול וכבד, כזה שגם אחרי חימום טוב לא נכנס בקלות.

נכנסתי למשרדה ונעמדתי על ברכי, היא נעלה את הדלת, משכה את שולי שמלתה וניגשה אלי. אין לי מילים לתאר עד כמה היא טעימה, רטובה ומתמסרת ללשון שלי. ברגע שהיא גמרה שניה לפני שניסתה להתרחק ממני (היא כבר מכירה אותי מספיק טוב כדי לדעת מתי אני הולך ללכלך לה את הנעלים), תפסתי את רגלה ואוננתי אליה עד שגמרתי. הזרע  נשפך מהקרסול וטפטף לכיון הבהונות. הסתכלי עליה בפרצוף הכי תמים שלי שניה לפני שרכנתי וליקקתי את כף רגל, אחרי שסימתי נעמדתי בפיסוק קל, נישען על שולחנה מוכן לקבל את עונש שלי...

קצה הפלאג המנצנץ די הפתיע אותה. אך נראה לי שהיא הייתה הרבה יותר מופתעת כאשר ניסתה למשוך אותה החוצה. זה באמת פלאג גדול, והיה צריך לתפוס אותו בכוח כדי למשוך אותו החוצה ואני השמעתי צווחה קטנה כאשר יצא החחוצה. לשניה היה נראה שהיא לא ממש בטוחה מה לעשות, ביד אחת החזיקה את הפלאג בשניה את הסרגל. לשמחתי, היא התחילה לזיין לי את התחת עם הפלאג. 

זה כלכך חירמן אותה שנאלצתי לרדת שוב על ברכי כדי לעזור לה לגמור שוב....


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י