יומנו של מתלבט

מאז שעזבתי את הפרויקט האחרון שלי מצב ה"כיף" שלי בעבודה הדרדר קשות, אומנם בעבודה החדשה שלי המון נשים שמוצאות חן בעיניי, אך שום דבר לא ממש זרם כאן, דיכאון מוחלט...

אך השבוע, נקבע תאריך סיום לפרויקט הנוכחי, וזה כנראה גרם לאיזו תזוזה, שינוי במצב. שינוי שהפך מפגש אקראי במסדרון על סיגריה למשהו שונה לגמרי...

אני ויאנה נפגשים כבר חודש וחצי בפינת העישון, מחליפים מבטים וחיוכים על שיחת חולין חסרת תוכן. ינאה מבוגרת ממני בכעשור, מאוד נשית, גוף עגלגל במקומות הנכונים והכי חשוב זוג רגלים שכל בחורה הייתה מוכנה להרוג בשבילם. היא תמיד תגיע בשמלה אלגנטית, סנדל עקב ולק מוקפד על הבהונות ואצבעות הידיים.

שבוע שעבר, נפגשנו שנינו בפינת העישון, היה כבר ערב והרוח הקלה שנשבה הצליחה לסלק במעט את חום היום הבלתי נסבל. דיברנו, היא שאלה "...אז לאן אתה עובר?" ומשם התגלגלנו לשיחה נחמדה אך מעט חסרת כיוון. אחרי כמה דקות מתחה את רגילה והתלוננה על היום הארוך והקשה שהיה, כמה שכואבת לה כפות הרגלים... היססתי לשניה לפני שאמרתי כי עיסוי טוב זה הפתרון לכל יום קשה...

הסתכלתי בזווית העין לראות איך זה מתקבל, ובתמורה זכיתי לחיוך שתחיל בפה אך הגיע גם לעיניים. היה רגע של היסוס לפני שהניפה רגל ארוכה ועדינה והניחה אותה בחקי עם חיוך מעט מבויש וסומק שההתפשט במהירות מהלחי לכלל הפנים...

פתחתי את אבזם הסנדל ובאצבעות חושש התחלתי לעסות. בעדינות בהתחלה וביותר עוצמה עם כל הנחת אושר שיצא מפיה.

לאחר דקה או שתיים גם כף רגלה השנייה כבר הייתה בין אצבעותי. ולאחר עוד דקותיים אמרתי שחבל שאין לי קרם לחות. היא קפצה ממקומה, אמרה "יש לי במשרד", אך שניה לפני שברחה לי תפסתי את קצה שמלתה, דחפתי אותה בעדינות בחזרה לכיסא, ירדתי על ברכי מחזיק את כף רגלה קרוב לפני ושאלתי "אכפת לך?" המראה המבולבל על פניה התחלף בחיוך מאושר ברגע שהעברתי לשון רטובה מהעקב ועד הבהונות תוך כדי חזרה לעיסוי חזק וטוב...

המשכנו כך עוד כמה דקות עד שמישהו שתקרב לפינת העישון ונאלצנו להפסיק תוך כדי צחקוק מובך.

זה היה ביום חמישי, מקווה שאצליח לפגוש את ישנה גם היום להמשך...

בהמשך לפוסט על קרוסדרסינג.

הזיכרון הכי מוקדם שלי של משחק עם בגדי נשים היה מגילאי העשרה, בערך מגיל 14.

זה היה בבית של המורה הפרטית שלי לאנגלית, שהבת שלה הייתה קטנה ממני בשנה.

באחת הפעמים, הייתי בבית של המורה, רק שנינו, והיא הלכה לעשות שיחה בטלפון (זה היה כמובן לפני המצאת המכשירים הניידים), ישבתי לבדי בחדר (של הבת, שם היה השיעור), שומע את רחשי השיחה מהסלון, בשלב כלשהו התחלתי לחטט בארון הבגדים (פטיש מאוד קשה שלי, עד היום אני מוצא המון סיפוק לחטט בארונות בגדים של אנשים אחרים), עד שהגעתי למגירת התחתונים שלה.

בדיעבד נראה לי שהייתי צריך להתחיל איתה, היה לה מבחר מאוד מרשים ומגרה בשביל בת 13. אך באותם ימים אני הייתי די נכבה אך הכלים ולחלוטין חסר ביטחון עצמי עם בנות.

מצאתי תחתון תחרה אדום (שעד היום התמונה דלו צרובה לי בראש) אוננתי עם התחתון. גמרתי כלכך מהר שזה הפתיע אותי לגמרי, עד כדי כך מפתיע שלא הספקתי לשלוט במעשה והשפיך הכתים את התחתונים.

אחרי שניה של פניקה, דחפתי את התחתונים לכיס המכנסיים. בשבוע הבא, דאגתי לנקות אותם וניצלתי רגע שהייתי לבד בחדר כדי להחזיר אותם למקום.

עם הזמן צברתי קצת יותר אומץ (או טיפשות, לא לחלוטין בטוח מה נכון), שנצלתי שוב רגע לבדי בחדר, כדי "להשאיל" תחתון, ואז בשרותי לפשוט את שלי וללבוש את שלה. אני זוכר את זה כרגע מכונן בעוצמות שלו

צר לי למי שקורא את זה, אך היום זה יותר פוסט פריקה מאשר סיפור מחרמן...

אז אני וגבי נפגשים לפחות פעמים בשבוע בפינת העישון. רק פעמים בשבוע כי היא אומרת שעישון אומנם מאוד מחרמן אותה, אבל רק אם זה משהו שבא לפעמים ואם תתחיל לעשן כל יום אז זה יאבד מהעוצמת.

אז רק פעמים בשבוע יוצא לי לראות איך עם כל שאיפה, הגוף שלה מתמתח ואז מתכווץ, מזיע ומצתמרר, ואני זוכה לטעום שוב מה גן עדן שיוצא מהכוס שלה ככל שהיא מתקרבת לאורגזמה...

אך, כמו כל דבר טוב, גם זה נאלץ.להגיע לסיום. השבוע הגיע הפרויקט שעבדתי עליו לסיום ואני עובד לפרויקט הבא, במקום חדש... 

אני וגבי אומנם ביחסים מאוד מזדמנים וחסרי מחויבויות, אך היא לקחה את זה די קשה (אולי כי הפרויקט הגיע לסיומו באופן די מפתיע ואף אחד מאיתנו לא ציפה שהדבר הנפלא שיש בנינו יגמר במכה). אז היום, החלטנו שחייבים להיפגש מחוץ לעבודה. זה לא יהיה פשוט אני נשוי והיא במערכת יחסים לא לחלוטין ברורה.

היום לא היה לי זמן לנשום (בכל זאת יום אחרון בעבודה ויש מיליון דברים קטנים וביוקרטיה לסיים), אז דיברנו שניפגש בסוף היום לסיגריה במגרש החניה. למרות התפאורה העצובה במקצת, גבי הכינה לי הפתעה נעימה. היא גילתה חבורת שיחים, ממש בקצה מגרש החניה והחליטה שזה מספיק בשבילה כדי להיות שובבה...

לי באופן אישי אין יותר מדי בעיה עם אקט פומבי, אך בכל זאת, מקום עבודה...

אז עישנו סיגריה, היה רגע מאוד לא ברור שניה לפני שמשכה אותי לשיחים ואמרה לי לרדת על ברכי וללקק לא את הבהונות. 

אני אוהב את כפות הרגלים של גבי, דקות ואורכות עם בהונות חמודות ושמנמנות מקושטות בלק. כל כך רציתי להרים ראש ולדחוף אותו בין יריכה, אך.... לא. לסיום היא הרשתה לי לאונן וגמור לה על כף הרגל. שניה לפני שירדתי ללקק את הנוזל החם מכף רגלה, פשטה במהירות את התחתונים שלה, ניגבה את הזרע שטפטף בין בהונות ונתנה לי אותם. 

אמרה "כאשר ניפגש, תלבש אותם, כך, בלי לנקות" הסתובבה והלכה.

אני באמת מקווה שניפגש...

כמובן, שאחרי כמה תרגילי אקרובטיקה מאוד מרשימים ברכב שלי,  הצלחתי ללבוש את התחתונים, מבלי שמישהו ראה משהו, שלחתי לה את תמונה.

מקווה שניפגש, כי ממש כיף לי איתה 

לא יודע מה יש בלבישת בגדי נשים, אך אני תמיד מצאתי את זה מושך ומרגש.

כבר בתור נער, אני זוכר את עצמי מתגנב לחדרן של ידידות שלי מבית הספר, לובש את הבגדים שלהן, מאונן ומתחרפן מרוב ההנאה הלא ברורה שזה נתן לי.

בחיי הבוגרים התחביב הזה בא והלך, לפעמים יותר ולפעמים בכלל לא. לאחרונה יש לי "ידידה" שמאוד מתחברת לקטע הזה ואני נהנה לספק את הפטיש הזה בשבילה.

לעיתים, אוזר את האומץ להתלבש בפומבי. להסתובב ברחוב לבוש עם תחתונים, גרביונים וחזיה מתחת לבגדים. היו כמה פעמים, בביקור לילי בעירים רחוקות שהעזתי להתלבש ממש, הכל כולל הכל ולהסתובב כך ברחוב. אני מתקשה לתאר את ההנאה המהולה בפחד שזה נתן לי...

אתה חמודה היא אמרה, רגע לפני שהוציאה את הסטרפ-און הגדול (המכאיב) מהמגירה וקשרה אותי עם קרעי הגרביונים שלי (האפורים שאהבתי ולעולם לא אמצא עוד כאלו)...

היא רצה שאקנה לה סיגריות, 

"אני אניצלא יכול לצאת כך... הם יראו" אמרתי בטון תקיף, שכמובן לא עזר לי.

לכל הפחות היא הסכימה שאחליף לנעלים רגילות במקום נעלי העקב.

אז יצאתי, גרביונים עם גימור התחרה שכל הזמן הציצו מעל קו המכנסיים, פלג אנאלי ממש גדול בישבן והכלובון.

אני באמת מקווה שהאנשים התחנה לא חשבו שאני מוזר כי כל הזמן גרדתי בישבני, מוודא שהפלג הגדול לא בורח החוצה בזמן ההליכה.

חזרתי לרכב, היא נישקה אותי, אמרה לי "ילד טוב" והרשתה לי לתת לה נשיקה חטופה בבהונות רגילה.

מאז שאני וגבי הכרנו ויוצא לנו מדי פעם לחלוק סיגריה ביחד ואז להתחרמן ביחד במשרד שלה, החיים שלי נעשו ללא ספק יותר מעניינים. מאחורי המראה התמים, המעט ילדותי שלה, מסתתרת נפש פרועה וחסרת מעצורים.

אתמול, שוב נתקלתי בגבי בפינת העישון בעבודה, הספיק לי מבט מתגנב וחיוך כדי להציע לה סיגריה. כמה שאיפות והיא תפסה בחולצתי ומשכה אותי אחריה, אך באופן מפתיע לא לכיוון משרדה... משכה ואני ככלבלב ממושמע אחריה, הקפנו את פינת הבניין, עברנו מסדרון, לפתע עצרה ושלחה מבטים סביב. חייכה אלי ומשכה אותי לתוך שרותי הנשים, סגרה ונעלה את הדלת מאחוריה.

"תתפשט" פקדה, "על ארבע" ציוות, הרימה את קצות שמלתה (שאלוהים יעזור לי כשגיליתי שהיא ללא תחתונים, כמעט גמרתה רק מעצם הגילוי) והתקרבה קרוב קרוב. נרכנתי קדימה, מוכן לקבל את הדגדגן שלה על פי, אך סטירה מצלצלת ומפתיעה עצרה אותי. "עדיין לא" אמרה בחיוך, ולפני שהספקתי להבין מה קורה, זרם חמים פגע בפני, השתן מילא את פי וזרם במורד גופי.

אין לי הרבה ניסיון עם שתי, אבל שלה היה פשוט טעים, ניסיתי לתפוס כמה שיותר ממנו אל פי ולשתות אותו.

"תנקה אותי" באה הפקודה כשסימה. ואני, ככלבלב ממושמע, ליקקתי, בלעתי ואז ליקקתי עוד כאשר ידיה דחפו את ראשי עמוק יותר ויותר בין רגילה עד שהרגשתי את הריעודות שלה.

הסתובבה, יצאה והשאירה אותי לבדי ורטוב על הרצפה.

היא קשרה אותי לשולחן, כי בקשתי.

חסמה את פי, כי יש שכנים ואני נהנה לשחרר צעקה כשכואב לי.

הלבישה אותי בגרביונים, נעלי עקב ושמלה, כי זה משעשע אותה.

התחילה בעדינות, כף ידה על ישבני החשוף. הביאה חגורה ונכנסה לקצב. המשיכה עם השוט בעל שבעת השרוכים שקניתי לה לפני הרבה זמן.

בהתחלה הכאב נתן תחושה של חמימות ודיגדוגים בכל הגוף. הכאב המשיך גורם לי לקפוץ כל פעם שבא. אני מתפתל ומנסה לברוח מהחבלים שמחזיקים אותי, זעקות נפלטות מפי החסום.

אני רוצה שהוא יפסיק, רוצה לברוח, להסתתר אך לא יכול. הכאב בא וממשיך להכות בי, מכה ועוד אחד, הצלפה שורקת כזו שרק הצליל שלה גורמת לי להתכווץ עוד לפני שהיא נוחתת על גופי.

הגוף רוצה לברוח אך לא יכול, כאשר מגיעות הדמעות הנפש היא שבורחת, מנסה למצוא מקום שהוא מעבר לחיים, לכאב, לסבל... עולם קסום נפתח בפני ואני מאושר.

אחרי.

נישקתי את ידה, זו שהצליפה בי. נישקה את רגלה, זו שדרכה עלי. נישקתי בין רגילה היכן שהסבל שלי גרם לה להגיר את נקטר החיים.

אז את גבי, שרק לפני שבוע הכרתי באמת ראיתי היום עומדת באזור המשרדים עם סיגריה וקפה ומגלגלת שיחה עם אחת המזכירות. אני, שמיהרתי למשהו חשוב (באמת חשוב, למרות שכרגע אני לא מצליח לזכור מה זה היה) רק הינההתי בחיוך והתכוונתי לחלוף על פניהן, אך גבי נעמדה בדרכי, זרקה את בדל הסיגריה לרצפה ומעכה אותו בקצה סנדלי העקב שלה ועם חיוך ענק הלכה לכיוון משרדה. לשניה נעמדתי כמו איילה שנתפסה בפנסי מכונית חולפת, לא בטוח מה לעשות אך בעיקר לא בטוח מה המזכירה שעמדה שם, תחשוב עם אלך אחרי גבי...

כמובן שהלכתי אחריה למשרד )מה כבר יכולתי לעשות), נכנסתי ונועלתי את הדלת מאחורי, מסתובב ומוצא את גבי יושבת על השולחן שלובת רגליים עם חיוך חצי מבויש חצי כמו של חתול שניה לפני שקופץ על עכבר תמים.

התקרבתי, אך בהנפת יד עצרה אותי והצביעה לרצפה. עוד לפני שהספקתי לרדת לרצפה, כף רגלה כבל נדחפה לתוך פי. מסתבר שגבי ממש מתחרמנת מליקוק רגליים... ליקקתי ונישקתי והיא גנחה וגנחה. בסוף נתנה לי לגמור לה על כף הרגל, כמובן שליקקתי וניקיתי הכל.

בחורה אלוהית, רגליים שגורמות לי לזקפה רק מלהיסתכל עליהן, ובעיקר אחת שבאמת אוהבת לקבל ליקוק רטוב וטוב.

הבאסה היחידה היא שאני מגיע למפעל הזה רק פעמיים בשבוע...

לשמחתי אני מחליף המון מקומות עבודה (אל דאגה, לא מפטרים אותי. עובד כיועץ, ולכן מגיע לתקופה להמון מקומות) כך שיוצא לי לפגוש יותר נשים שמוצא איתם "עניין" משותף ממה שדמינתי שאפשרי. לא יודע האם זה משהו שמגיע עם הגיל או שהחברה שלנו נעשתה יותר זורמת אחרי הקורונה, אך בשנתיים-שלוש האחרונות היו לי יותר מפגשים מקריים ממה שהיו בעשרים השנים הקודמות...

גבי היא בחורה צעירה, באמצע שנות העשרים, חצי הודית חצי מרוקאית עם חיוך מדהים ורגליים שלא נגמרות. היא מסוג הנשים שתמיד עושה רושם שאו שהן ממש לא מבינות עד כמה הן מושכות ולכן מתנהגות בשילוב מדהים של ביישנות מצד אחד ופתיחות מזמינה מהצד השני. או שהן טורפות בעור של כבש שרק מחכה לקפוץ מהסבך.

מרז שהגעתי לכאן, לפני כחודשיים, אנחנו מחליפים חיוכים ושלום שלום. בדיעבד היא כנראה שמה לב למבט הרעב שאני מגניב לכיוון הרגליים שלה כל פעם שאני עובר לידה, אך מעבר לכך לא היה בנינו יותר מדי קשר.

עומד בצהריים היום, בפתח המטבחון של אזור המשרדים, עם כוס קפה וסיגריה. גבי עוברת עוברת ועוצרת להחליף כמה מילים. בנימוס מציע לה סיגריה, והיא בתמורה אומר שלא, כי סיגריה תמיד מחרמנת אותה יותר מדי...

לשניה נשארתי עם הפה פעור מול החיוך שלה, באמת לא ידעתי מהיכן זה הגיע ואיך להגיב. אז שלפתי את קופסת הסיגריות והוצאתי לה שתיים ואמרתי שאם כבר אז עדיף יותר. לקחה סיגריה, הציתה, לקחה שתי שאיפות עמוקות והתקרבה עלי ממש צמוד. עוד שאיפה ונתלה את ידי והובילה אותי למשרדה.

במשרד התיבה על הכיסא, פיסקה רגלים, הרימה את החצאית ורמזה לי באצבע להתקרב. כבר מזמן שלא יצא לי לרדת לכל כוס רטוב ונוטף נוזל שמימי.

היא לא החזיקה הרבה זמן, כנראה שסיגריות הם באמת הפטיש שלה, כי פחות משלוש דקות וכל גופה נתקף ברעידות של אורגזמה.

אין ברירה... אני חייב לעשן יותר.

נראה לאן זה יוביל, מבטיח לעדכן...