אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

יומנו של מתלבט

חיי אישם בדרום הרחוק, רחוק רחוק מהעולם ה"אמיתי" כלומר מדינת ת"א וסביבתה. לכן אני רואה את עצמי כחובב במצור, כמפלצת כלואה, כרעב במדבר האין סופי...
לפני שבוע. יום שני, 19 בינואר 2026 בשעה 6:03

כבר הרבה זמן אני מתכוון לכתוב על לאה ולא יצא לי, כך שהצברו כמה סיפורים, נתחיל במפגש הראשון שלנו ונמשיך פחות או יותר בסדר כרונולוגי עד כמה שאני זוכר אותו.

 

את לאה הכרתי בשיטוט באיזו קבוצה, אישה צעירה שהגיע מרקע חרדי, מפוצצת בשאלות ותשוקות שאין להם מקום בעולם שלה (ישר אחרי האולפנה התחתנה לבחור שנשמע חביב, אך חסר חיים או עניין במיטה).

התכתבנו, ואז שוחחנו ובסוף הגיע הרגע שהחלטנו להיפגש. מאוד סיקרן אותה שליטה נשית, בעולם שלה, ספרה, שנשים אולי מנהלות הכל מאוחרי הקלעים אך בחורה עם דעה ישר מסומנת כ"בעייתית".

הפעם הראשונה שנפגשנו, כמובן שמאוד חששה, אחרי הכל כל השיחות שלנו נסבו על סקס לרוב סקס מהצד היותר אגרסיבי שלו אמרתי לה שאגיע עם כלובון צניעות נעול ואתן לה את המפתח. זה כמובן גרר שיחה מעניינת של מה זה, מגוון תמונות ותדהמה מצידה שדבר כזה בכלל קיים.

נפגשנו בבית קפה, בחורה מדהימה, מראה חסוד וצנוע, שמסתיר נמרה מרהיבה. נתתי לה את המפתח בתחילת שיחתנו, שתינו כוס קפה, דיברנו היה כיף לבהות בעינייה ובחיוכה כל פעם שסיפרתי עוד סיפור...

היא ביקשה לראות את הכלובון שלי רגע לפני שנאלצנו להיפרד. למזלנו אזור השרותים היה ריק והצלחנו, תוך כדי צחקוקים רבים והסמקות קשות מצידה, להיכנס לשרותי הנכים. ואז, נראה לי לתדהמתה, התפשטתי, מכנסים וחולצה. 

האצבע שליטפה על הכלוב שלי העבירה בי רטט בלתי נשלט, הזין התנפח בכלובו והיא פשוט בהתהה והתפעלות מהולה באימה קלה. ירדתי על ברכיה וביקשתי את כף רגלה, חלצתי את נעלה ונישקתי את בהונות רגליה דרך הגרביונים בעוד שעיניי עולות במעלה רגליה מתחת לחצאית. המשכתי לנשק וכבר חלמתי על לטעום אותה לגמרי שדפיקה בדלת גרמה לשנינו להתקף לב קל.

לצאת משם היה הרבה יותר מסובך מלהיכנס, ובסוף נאלצתי לחזור ולרוץ אחריה כי מפתח הכלובון היה מחובר למפתח האוטו שלי...

עד היום, גם אחרי שכבר טעמתי הרבה יותר מכף רגלה, כל פעם שאני מדבר איתה או חושב עליה ריח וטעם כף רגלה מציפים אותי...

לפני שבוע. יום שני, 19 בינואר 2026 בשעה 5:42

אני מפרסם מדי מודעות לחפש שולט.ת גברים או נשים, ומדי פעם מקבל הודעה (מגברים כמובן) שהדבר היחיד שאוכל לומר עליה בנימוס זה WTF!?!?!?!?!!!!!

 

עוד לפני שאומרים שלום, מבררים כיוון וטעם, בלי להציג את עצמו בלי כלום... מתחילים בקללות, עוברים לאיומים ותיאור גרפי כזה או אחר של מה המתכננים לעשות לי ומסיימים בהצהרת כוונות חד צדדית. שלאחרונה היו כמה שהודיעו לי שאני צריך לשלם להם בתמורה ל"עונג" של לפגוש אותם...

ואני תוהה האם אנשים, לא משנה עד כמה הם באמת דומיננטית ושליטה זה בבסיס נשמתם, חושבים שזו הדרך לפנות. או ש(וזה החשד שלי)מדובר בעוד מאונן מקלדת שראה סרטון פורנו אחד יותר מדי וחושב שכך יחסי שליטה באמת מתרחשים במציאות...

 

אשמח לתובנות מהקהל.

 

רק אוסיף, שאני לרוב פשוט מוחק וחוסם. מדי פעם, למען המדע כמובן (והשעשוע שלי) מפתח שיחה, עד היום אחרי לא יותר מ2-3 תגובות היה ברור שהטמבל בצד השני דומיננטי, שולט ורציני כמו שאני צנונית...

לפני 9 חודשים. יום ראשון, 27 באפריל 2025 בשעה 23:39

לפעמים העולם פשוט רע אליך...

אתה קם בבוקר לרעש מכונית הזבל חצי שעה לפני השעון המעורר.

אין קפה כי נגמר החלב.

הבוס צועק בלי סיבה וכל העולם נופל עליך בעבודה.

יש פקקים ואיזה אדיוט חתך אותך ושרט לך את האוטו (ואז ברח).

אמא מתקשרת להתלונן על... מה שאמהות מתלוננות עליו.

הטלפון נפל לך ונשבר המסך. 

בקיצור, יום נורא!!!

 

ואז אנחנו נפגשים, את בחצאית אדומה עם נקודות לבנות וגרביונים עם ציור של פרפרים, יושבים על כוס קפה ואת מקשיבה בהבנה ובכנות ויודעת לחייך וללטף לי את היד בדיוק ברגע הנכון. אני מחמיא לך על נעלי העקב החדשות, את מחייכת ומסדרת את המחשוף, יודעת שאני לא מסוגל להסיט מבט. ידך מלטפת לי את הישבן ועולה מאטיות במעלה גב עד שאצבעותך מלטפות לי את הלחי. את חופנת את ראשי ומושכת אותו אליך לנשיקה, ממשיכה ודוחפת אותו בעדינות למטה עד שאני שוכב על ברכיך. את מרימה את מברשת השער ומנחיתה אותה בכוח על ישבני, שוב, ושוב, ושוב, ושוב.... מורידה את מיכנסי וממשיכה, עד שאני בוכה, בכי משוחרר, בכי של השלמה והכרת תודה.

 

תודה לך, את תמיד יודעת מה אני צריך.

לפני 9 חודשים. יום שלישי, 1 באפריל 2025 בשעה 9:02

היה מדהים!!!

אז בהמשך מהפרסום הקודם, נפגשתי השבוע עם ידידיה (טוב, יזיזה), אנחנו נפגשים מדי פעם לסקס. תמיד מטבלים הכל עם שליטה קלה, שום דבר אגרסיבי, רק ההתמסרות חסרת הגבולות והאגו שלי לכיף ולסיפוק שלה.

אך הפעם היה משהו שונה, הפעם שנינו יצאנו הרבה יותר מסופקים ועם אנרגיות אחרות. אנרגיות שהיה ממש קשה להפסיק ובשלב כלשהו הינו חייבים, במודע ובמאמץ, פשוט להפסיק כדי שכל אחד מאיתנו יוכל לחזור לחיים שלו...

דיברנו על זה, ומה שהיא אמרה, שלמרות שיש בנינו יחסי שליטה כבר שנים, ושברור לה שאני באמת ובלב שלם נהנה להתמסר לאורגזמות שלה, ברגע שהזין שלי נעול זה משנה הכל. כי לא משנה עד כמה היא יודעת שאני נהנה ממה שיש בנינו, היא תמיד (באופן מודע ושאינו מודע) שופטת את מידת העוררות  שלי, הגירוי שלי וכפועל יותר מכך מידת ההנאה שלי, לפי מידת הזיקפה שלי. וברגע שהדבר הזה הוסר מעל השולחן, היה לה הרבה יותר קל וכיף פשוט להתמסר עלי בחזרה. בלי להציץ מדי פעם לבדוק מה שלום החבר השלישי במיטה. 

 

היה ממש כיף, ממליץ.לכך נשלט להתנסות בכך.

לפני 10 חודשים. יום שני, 24 במרץ 2025 בשעה 11:30

בהחלטה של רגע, כי לחלוטין במקרה אכלתי שווארמה מול חנות צעצועים למבוגרים, קניתי כלובון.

חזרתי הביתה, נעלתי את עצמי, הכנסתי פלאג אנאלי ועכשיו אני מוכן ללכת לעבודה...

כלכך אוהב להיות בציבור עם צעצועים.

 

ו.... כלכך רציתי לעלות תמונה, אך מסתבר שזה חסום כי אין לי מנוי. מעצבן!

לפני 10 חודשים. יום ראשון, 23 במרץ 2025 בשעה 17:21

לפני שלושה חודשים התחלתי עבודה חדשה (אני עובד בפרויקטים כך שזה משהו שקורה כל כמה חודשים). בעבודה הנוכחית פגשתי את חן, מנהלת כח האדם באתר בו אני עובד, בסוף שנות השלושים שמנמנה למעלה אך רזה למטה, כלומר ציצי ענק, תחת עסיסי שמסתיים ברגלי רקדנית מטורפות. היא גם באה עם רעמת תלתלים בצבע שטני וחיוך שלא יורד מהפנים. 

החלפנו חיוכים, ואני בהחלט פנטזתי עליה מרחוק, אך לא היה נראה שקורה שם משהו... עד לפני שבועיים.

לפני שבועיים היה כאן אירוע חגיגי לכבוד מעבר משלב הבניה של המתקן לשלב התפעול, היה קרטינג מעולה, נאומים, הרבה בלונים וכולם התלבשו יפה. חן, שלרוב לבושה במשהו פרקטי, התלבשה בשמלה חמודה בגובה הברך, גרביונים ונעלי עקב שהיה ברור שהיא לא רגילה לא לגובה העקב ולא לעובי הדקיק שלו.

לכרת ערב, בשעה שהמקום כבר התרוקן מאדם, הבלונים עפו ברוח והכל חזר למצבו הרגוע, עברתי ליד משרדה של חן. היא ישבה שרוע על הכיסא, רגלים מונפות על כיסא לידה וניסתה לעסות את כפות רגליה.

אני חושב שעמדתי שם לפחות שתי דקות בוהה בתשוקה בכפות רגליה היפיפיות נתונות בגריונים בצבע אדום עמוק, לפני שהיא שמה לב. החלפנו כמה מילים, דיברנו על המסיבה, שאלתי כדרך אגב אם היא לא רגילה לנעלי עקב. היא השיבה שבעבר הייתה הולכת הרבה, אך לאחרונה לא יצאה לה ואולי היא בחרה בנעלי עקב פחות מתאימות להיתקע איתן יום שלם של עבודה על הרגליים. 

בחצי צחוק אמרתי, שמישהו צריך לתת לה עיסוי טוב, כי לעסות לבד את כפות הרגלים זה לא ממש מעשי. 

היא השיבה שזה רעיון מעולה, אך היא כאן לבד... נראה שלרגע חלפה בה מחשבה שהיא למעשה לא לבד, היה רגע של מבט וחיוך שהפך למובכה שנמרחה על פניה. ניצלתי את הרגע כדי לתפוס את רגליה, להניף אותן, להתישב ולהניח אותן על בירכי.

מיד התחלתי לעסות חזק את רגליה, היה ברור שהיא מובכת להחריד ועוד שניה תעיף אותי... אך המבט הזגוגי שעלה כמעט מיד אמר לי שזה לא הולך לקרות.

ישבנו כמעט עשר דקות, אני מעסה, והיא מנסה להמשיך בשיחת חולין, כאשר היה ברור לכל שהיא לא מצליחה להתרכז בדבר חוץ מאצבעותי שלשו את כפות רגליה.

לאחרונה אני אומנם סובל מבעיות זקפה, כפי שכתבתי לאחרונה בבלוג https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=91108&postid=1668733

אך אפילו זה לא יכל להעלם לחלוטין את תחילתה של הזקפה שהייתה לי, כאשר אין לי ספק שכפות רגליה חשו בזיקפתי שבלטה בתוך מכנסי.

לפתע היה רעש של מישהו ההולך במסדרון, והרגע החושני הזה התפוגג לו בשניה. דיברנו עוד דקה, אמנו לילה טוב, לחצנו יד במשך דקה ארוכה בהרבה ממה שמקובל. היא נעלה את נעליה תוך כדי לבט ישר לעיני שלא הפסיקו לעקוב בתשוקה אחר מעשיה.

 

אני חש שיש כאן התחלה של משהו....

אומנם כבר עברו שבועיים מאז וכלום לא קרה, אך המבטים שאנחנו מחלפים במסדרון מבטיחים לי שעוד יהיה לי מה לספר.

לפני 11 חודשים. יום ראשון, 23 בפברואר 2025 בשעה 23:15

לאחרונה, עקב שינוי בטיפול במיגרנות שלי, אני לוקח תרופה שאחת מתופעות הלוואי שלה זה אימפוטנציה. זה היה בהתחלה קצת מפחיד וקצת מרתיע אך פתח בפני משהו שלא חוויתי עד לאותו הרגע...

שיחרור מוחלט מהמיניות שלי ויכולת התמסרות שתרם חוויתי עד היום.

כי ברגע שברור לכולם שאני לא מחפש, ולמעשה לא יכול, לחדור. משהו מאוד השתחרר במפגשים שהיו לי... עכשיו יכולתי להתמסר כמו שאני אוהב מבלי שהצד השני צריך לחשוב "עומד לו?" או "הוא גם בטח רוצה לגמור". זה כלכך משחרר ומדהים, זה מאפשר להתמסר בכיף לכל רצון וצורך של הצד שני עם אפס התחשבות בצורך שלי.

לפני שנתיים. יום ראשון, 20 באוגוסט 2023 בשעה 6:42

מאז שעזבתי את הפרויקט האחרון שלי מצב ה"כיף" שלי בעבודה הדרדר קשות, אומנם בעבודה החדשה שלי המון נשים שמוצאות חן בעיניי, אך שום דבר לא ממש זרם כאן, דיכאון מוחלט...

אך השבוע, נקבע תאריך סיום לפרויקט הנוכחי, וזה כנראה גרם לאיזו תזוזה, שינוי במצב. שינוי שהפך מפגש אקראי במסדרון על סיגריה למשהו שונה לגמרי...

אני ויאנה נפגשים כבר חודש וחצי בפינת העישון, מחליפים מבטים וחיוכים על שיחת חולין חסרת תוכן. ינאה מבוגרת ממני בכעשור, מאוד נשית, גוף עגלגל במקומות הנכונים והכי חשוב זוג רגלים שכל בחורה הייתה מוכנה להרוג בשבילם. היא תמיד תגיע בשמלה אלגנטית, סנדל עקב ולק מוקפד על הבהונות ואצבעות הידיים.

שבוע שעבר, נפגשנו שנינו בפינת העישון, היה כבר ערב והרוח הקלה שנשבה הצליחה לסלק במעט את חום היום הבלתי נסבל. דיברנו, היא שאלה "...אז לאן אתה עובר?" ומשם התגלגלנו לשיחה נחמדה אך מעט חסרת כיוון. אחרי כמה דקות מתחה את רגילה והתלוננה על היום הארוך והקשה שהיה, כמה שכואבת לה כפות הרגלים... היססתי לשניה לפני שאמרתי כי עיסוי טוב זה הפתרון לכל יום קשה...

הסתכלתי בזווית העין לראות איך זה מתקבל, ובתמורה זכיתי לחיוך שתחיל בפה אך הגיע גם לעיניים. היה רגע של היסוס לפני שהניפה רגל ארוכה ועדינה והניחה אותה בחקי עם חיוך מעט מבויש וסומק שההתפשט במהירות מהלחי לכלל הפנים...

פתחתי את אבזם הסנדל ובאצבעות חושש התחלתי לעסות. בעדינות בהתחלה וביותר עוצמה עם כל הנחת אושר שיצא מפיה.

לאחר דקה או שתיים גם כף רגלה השנייה כבר הייתה בין אצבעותי. ולאחר עוד דקותיים אמרתי שחבל שאין לי קרם לחות. היא קפצה ממקומה, אמרה "יש לי במשרד", אך שניה לפני שברחה לי תפסתי את קצה שמלתה, דחפתי אותה בעדינות בחזרה לכיסא, ירדתי על ברכי מחזיק את כף רגלה קרוב לפני ושאלתי "אכפת לך?" המראה המבולבל על פניה התחלף בחיוך מאושר ברגע שהעברתי לשון רטובה מהעקב ועד הבהונות תוך כדי חזרה לעיסוי חזק וטוב...

המשכנו כך עוד כמה דקות עד שמישהו שתקרב לפינת העישון ונאלצנו להפסיק תוך כדי צחקוק מובך.

 

זה היה ביום חמישי, מקווה שאצליח לפגוש את ישנה גם היום להמשך...

לפני שנתיים. יום חמישי, 29 ביוני 2023 בשעה 19:16

בהמשך לפוסט על קרוסדרסינג.

הזיכרון הכי מוקדם שלי של משחק עם בגדי נשים היה מגילאי העשרה, בערך מגיל 14.

זה היה בבית של המורה הפרטית שלי לאנגלית, שהבת שלה הייתה קטנה ממני בשנה.


באחת הפעמים, הייתי בבית של המורה, רק שנינו, והיא הלכה לעשות שיחה בטלפון (זה היה כמובן לפני המצאת המכשירים הניידים), ישבתי לבדי בחדר (של הבת, שם היה השיעור), שומע את רחשי השיחה מהסלון, בשלב כלשהו התחלתי לחטט בארון הבגדים (פטיש מאוד קשה שלי, עד היום אני מוצא המון סיפוק לחטט בארונות בגדים של אנשים אחרים), עד שהגעתי למגירת התחתונים שלה.

בדיעבד נראה לי שהייתי צריך להתחיל איתה, היה לה מבחר מאוד מרשים ומגרה בשביל בת 13. אך באותם ימים אני הייתי די נכבה אך הכלים ולחלוטין חסר ביטחון עצמי עם בנות.


מצאתי תחתון תחרה אדום (שעד היום התמונה דלו צרובה לי בראש) אוננתי עם התחתון. גמרתי כלכך מהר שזה הפתיע אותי לגמרי, עד כדי כך מפתיע שלא הספקתי לשלוט במעשה והשפיך הכתים את התחתונים.


אחרי שניה של פניקה, דחפתי את התחתונים לכיס המכנסיים. בשבוע הבא, דאגתי לנקות אותם וניצלתי רגע שהייתי לבד בחדר כדי להחזיר אותם למקום.

 

עם הזמן צברתי קצת יותר אומץ (או טיפשות, לא לחלוטין בטוח מה נכון), שנצלתי שוב רגע לבדי בחדר, כדי "להשאיל" תחתון, ואז בשרותי לפשוט את שלי וללבוש את שלה. אני זוכר את זה כרגע מכונן בעוצמות שלו

לפני שנתיים. יום חמישי, 29 ביוני 2023 בשעה 18:57

צר לי למי שקורא את זה, אך היום זה יותר פוסט פריקה מאשר סיפור מחרמן...

 

אז אני וגבי נפגשים לפחות פעמים בשבוע בפינת העישון. רק פעמים בשבוע כי היא אומרת שעישון אומנם מאוד מחרמן אותה, אבל רק אם זה משהו שבא לפעמים ואם תתחיל לעשן כל יום אז זה יאבד מהעוצמת.

אז רק פעמים בשבוע יוצא לי לראות איך עם כל שאיפה, הגוף שלה מתמתח ואז מתכווץ, מזיע ומצתמרר, ואני זוכה לטעום שוב מה גן עדן שיוצא מהכוס שלה ככל שהיא מתקרבת לאורגזמה...

אך, כמו כל דבר טוב, גם זה נאלץ.להגיע לסיום. השבוע הגיע הפרויקט שעבדתי עליו לסיום ואני עובד לפרויקט הבא, במקום חדש... 

אני וגבי אומנם ביחסים מאוד מזדמנים וחסרי מחויבויות, אך היא לקחה את זה די קשה (אולי כי הפרויקט הגיע לסיומו באופן די מפתיע ואף אחד מאיתנו לא ציפה שהדבר הנפלא שיש בנינו יגמר במכה). אז היום, החלטנו שחייבים להיפגש מחוץ לעבודה. זה לא יהיה פשוט אני נשוי והיא במערכת יחסים לא לחלוטין ברורה.

היום לא היה לי זמן לנשום (בכל זאת יום אחרון בעבודה ויש מיליון דברים קטנים וביוקרטיה לסיים), אז דיברנו שניפגש בסוף היום לסיגריה במגרש החניה. למרות התפאורה העצובה במקצת, גבי הכינה לי הפתעה נעימה. היא גילתה חבורת שיחים, ממש בקצה מגרש החניה והחליטה שזה מספיק בשבילה כדי להיות שובבה...

לי באופן אישי אין יותר מדי בעיה עם אקט פומבי, אך בכל זאת, מקום עבודה...

אז עישנו סיגריה, היה רגע מאוד לא ברור שניה לפני שמשכה אותי לשיחים ואמרה לי לרדת על ברכי וללקק לא את הבהונות. 

אני אוהב את כפות הרגלים של גבי, דקות ואורכות עם בהונות חמודות ושמנמנות מקושטות בלק. כל כך רציתי להרים ראש ולדחוף אותו בין יריכה, אך.... לא. לסיום היא הרשתה לי לאונן וגמור לה על כף הרגל. שניה לפני שירדתי ללקק את הנוזל החם מכף רגלה, פשטה במהירות את התחתונים שלה, ניגבה את הזרע שטפטף בין בהונות ונתנה לי אותם. 

אמרה "כאשר ניפגש, תלבש אותם, כך, בלי לנקות" הסתובבה והלכה.

אני באמת מקווה שניפגש...

כמובן, שאחרי כמה תרגילי אקרובטיקה מאוד מרשימים ברכב שלי,  הצלחתי ללבוש את התחתונים, מבלי שמישהו ראה משהו, שלחתי לה את תמונה.

 

מקווה שניפגש, כי ממש כיף לי איתה