יומנו של מתלבט

בהמשך לפוסט על קרוסדרסינג.

הזיכרון הכי מוקדם שלי של משחק עם בגדי נשים היה מגילאי העשרה, בערך מגיל 14.

זה היה בבית של המורה הפרטית שלי לאנגלית, שהבת שלה הייתה קטנה ממני בשנה.

באחת הפעמים, הייתי בבית של המורה, רק שנינו, והיא הלכה לעשות שיחה בטלפון (זה היה כמובן לפני המצאת המכשירים הניידים), ישבתי לבדי בחדר (של הבת, שם היה השיעור), שומע את רחשי השיחה מהסלון, בשלב כלשהו התחלתי לחטט בארון הבגדים (פטיש מאוד קשה שלי, עד היום אני מוצא המון סיפוק לחטט בארונות בגדים של אנשים אחרים), עד שהגעתי למגירת התחתונים שלה.

בדיעבד נראה לי שהייתי צריך להתחיל איתה, היה לה מבחר מאוד מרשים ומגרה בשביל בת 13. אך באותם ימים אני הייתי די נכבה אך הכלים ולחלוטין חסר ביטחון עצמי עם בנות.

מצאתי תחתון תחרה אדום (שעד היום התמונה דלו צרובה לי בראש) אוננתי עם התחתון. גמרתי כלכך מהר שזה הפתיע אותי לגמרי, עד כדי כך מפתיע שלא הספקתי לשלוט במעשה והשפיך הכתים את התחתונים.

אחרי שניה של פניקה, דחפתי את התחתונים לכיס המכנסיים. בשבוע הבא, דאגתי לנקות אותם וניצלתי רגע שהייתי לבד בחדר כדי להחזיר אותם למקום.

עם הזמן צברתי קצת יותר אומץ (או טיפשות, לא לחלוטין בטוח מה נכון), שנצלתי שוב רגע לבדי בחדר, כדי "להשאיל" תחתון, ואז בשרותי לפשוט את שלי וללבוש את שלה. אני זוכר את זה כרגע מכונן בעוצמות שלו

צר לי למי שקורא את זה, אך היום זה יותר פוסט פריקה מאשר סיפור מחרמן...

אז אני וגבי נפגשים לפחות פעמים בשבוע בפינת העישון. רק פעמים בשבוע כי היא אומרת שעישון אומנם מאוד מחרמן אותה, אבל רק אם זה משהו שבא לפעמים ואם תתחיל לעשן כל יום אז זה יאבד מהעוצמת.

אז רק פעמים בשבוע יוצא לי לראות איך עם כל שאיפה, הגוף שלה מתמתח ואז מתכווץ, מזיע ומצתמרר, ואני זוכה לטעום שוב מה גן עדן שיוצא מהכוס שלה ככל שהיא מתקרבת לאורגזמה...

אך, כמו כל דבר טוב, גם זה נאלץ.להגיע לסיום. השבוע הגיע הפרויקט שעבדתי עליו לסיום ואני עובד לפרויקט הבא, במקום חדש... 

אני וגבי אומנם ביחסים מאוד מזדמנים וחסרי מחויבויות, אך היא לקחה את זה די קשה (אולי כי הפרויקט הגיע לסיומו באופן די מפתיע ואף אחד מאיתנו לא ציפה שהדבר הנפלא שיש בנינו יגמר במכה). אז היום, החלטנו שחייבים להיפגש מחוץ לעבודה. זה לא יהיה פשוט אני נשוי והיא במערכת יחסים לא לחלוטין ברורה.

היום לא היה לי זמן לנשום (בכל זאת יום אחרון בעבודה ויש מיליון דברים קטנים וביוקרטיה לסיים), אז דיברנו שניפגש בסוף היום לסיגריה במגרש החניה. למרות התפאורה העצובה במקצת, גבי הכינה לי הפתעה נעימה. היא גילתה חבורת שיחים, ממש בקצה מגרש החניה והחליטה שזה מספיק בשבילה כדי להיות שובבה...

לי באופן אישי אין יותר מדי בעיה עם אקט פומבי, אך בכל זאת, מקום עבודה...

אז עישנו סיגריה, היה רגע מאוד לא ברור שניה לפני שמשכה אותי לשיחים ואמרה לי לרדת על ברכי וללקק לא את הבהונות. 

אני אוהב את כפות הרגלים של גבי, דקות ואורכות עם בהונות חמודות ושמנמנות מקושטות בלק. כל כך רציתי להרים ראש ולדחוף אותו בין יריכה, אך.... לא. לסיום היא הרשתה לי לאונן וגמור לה על כף הרגל. שניה לפני שירדתי ללקק את הנוזל החם מכף רגלה, פשטה במהירות את התחתונים שלה, ניגבה את הזרע שטפטף בין בהונות ונתנה לי אותם. 

אמרה "כאשר ניפגש, תלבש אותם, כך, בלי לנקות" הסתובבה והלכה.

אני באמת מקווה שניפגש...

כמובן, שאחרי כמה תרגילי אקרובטיקה מאוד מרשימים ברכב שלי,  הצלחתי ללבוש את התחתונים, מבלי שמישהו ראה משהו, שלחתי לה את תמונה.

מקווה שניפגש, כי ממש כיף לי איתה 

לא יודע מה יש בלבישת בגדי נשים, אך אני תמיד מצאתי את זה מושך ומרגש.

כבר בתור נער, אני זוכר את עצמי מתגנב לחדרן של ידידות שלי מבית הספר, לובש את הבגדים שלהן, מאונן ומתחרפן מרוב ההנאה הלא ברורה שזה נתן לי.

בחיי הבוגרים התחביב הזה בא והלך, לפעמים יותר ולפעמים בכלל לא. לאחרונה יש לי "ידידה" שמאוד מתחברת לקטע הזה ואני נהנה לספק את הפטיש הזה בשבילה.

לעיתים, אוזר את האומץ להתלבש בפומבי. להסתובב ברחוב לבוש עם תחתונים, גרביונים וחזיה מתחת לבגדים. היו כמה פעמים, בביקור לילי בעירים רחוקות שהעזתי להתלבש ממש, הכל כולל הכל ולהסתובב כך ברחוב. אני מתקשה לתאר את ההנאה המהולה בפחד שזה נתן לי...

אתה חמודה היא אמרה, רגע לפני שהוציאה את הסטרפ-און הגדול (המכאיב) מהמגירה וקשרה אותי עם קרעי הגרביונים שלי (האפורים שאהבתי ולעולם לא אמצא עוד כאלו)...

היא רצה שאקנה לה סיגריות, 

"אני אניצלא יכול לצאת כך... הם יראו" אמרתי בטון תקיף, שכמובן לא עזר לי.

לכל הפחות היא הסכימה שאחליף לנעלים רגילות במקום נעלי העקב.

אז יצאתי, גרביונים עם גימור התחרה שכל הזמן הציצו מעל קו המכנסיים, פלג אנאלי ממש גדול בישבן והכלובון.

אני באמת מקווה שהאנשים התחנה לא חשבו שאני מוזר כי כל הזמן גרדתי בישבני, מוודא שהפלג הגדול לא בורח החוצה בזמן ההליכה.

חזרתי לרכב, היא נישקה אותי, אמרה לי "ילד טוב" והרשתה לי לתת לה נשיקה חטופה בבהונות רגילה.

מאז שאני וגבי הכרנו ויוצא לנו מדי פעם לחלוק סיגריה ביחד ואז להתחרמן ביחד במשרד שלה, החיים שלי נעשו ללא ספק יותר מעניינים. מאחורי המראה התמים, המעט ילדותי שלה, מסתתרת נפש פרועה וחסרת מעצורים.

אתמול, שוב נתקלתי בגבי בפינת העישון בעבודה, הספיק לי מבט מתגנב וחיוך כדי להציע לה סיגריה. כמה שאיפות והיא תפסה בחולצתי ומשכה אותי אחריה, אך באופן מפתיע לא לכיוון משרדה... משכה ואני ככלבלב ממושמע אחריה, הקפנו את פינת הבניין, עברנו מסדרון, לפתע עצרה ושלחה מבטים סביב. חייכה אלי ומשכה אותי לתוך שרותי הנשים, סגרה ונעלה את הדלת מאחוריה.

"תתפשט" פקדה, "על ארבע" ציוות, הרימה את קצות שמלתה (שאלוהים יעזור לי כשגיליתי שהיא ללא תחתונים, כמעט גמרתה רק מעצם הגילוי) והתקרבה קרוב קרוב. נרכנתי קדימה, מוכן לקבל את הדגדגן שלה על פי, אך סטירה מצלצלת ומפתיעה עצרה אותי. "עדיין לא" אמרה בחיוך, ולפני שהספקתי להבין מה קורה, זרם חמים פגע בפני, השתן מילא את פי וזרם במורד גופי.

אין לי הרבה ניסיון עם שתי, אבל שלה היה פשוט טעים, ניסיתי לתפוס כמה שיותר ממנו אל פי ולשתות אותו.

"תנקה אותי" באה הפקודה כשסימה. ואני, ככלבלב ממושמע, ליקקתי, בלעתי ואז ליקקתי עוד כאשר ידיה דחפו את ראשי עמוק יותר ויותר בין רגילה עד שהרגשתי את הריעודות שלה.

הסתובבה, יצאה והשאירה אותי לבדי ורטוב על הרצפה.

היא קשרה אותי לשולחן, כי בקשתי.

חסמה את פי, כי יש שכנים ואני נהנה לשחרר צעקה כשכואב לי.

הלבישה אותי בגרביונים, נעלי עקב ושמלה, כי זה משעשע אותה.

התחילה בעדינות, כף ידה על ישבני החשוף. הביאה חגורה ונכנסה לקצב. המשיכה עם השוט בעל שבעת השרוכים שקניתי לה לפני הרבה זמן.

בהתחלה הכאב נתן תחושה של חמימות ודיגדוגים בכל הגוף. הכאב המשיך גורם לי לקפוץ כל פעם שבא. אני מתפתל ומנסה לברוח מהחבלים שמחזיקים אותי, זעקות נפלטות מפי החסום.

אני רוצה שהוא יפסיק, רוצה לברוח, להסתתר אך לא יכול. הכאב בא וממשיך להכות בי, מכה ועוד אחד, הצלפה שורקת כזו שרק הצליל שלה גורמת לי להתכווץ עוד לפני שהיא נוחתת על גופי.

הגוף רוצה לברוח אך לא יכול, כאשר מגיעות הדמעות הנפש היא שבורחת, מנסה למצוא מקום שהוא מעבר לחיים, לכאב, לסבל... עולם קסום נפתח בפני ואני מאושר.

אחרי.

נישקתי את ידה, זו שהצליפה בי. נישקה את רגלה, זו שדרכה עלי. נישקתי בין רגילה היכן שהסבל שלי גרם לה להגיר את נקטר החיים.

אז את גבי, שרק לפני שבוע הכרתי באמת ראיתי היום עומדת באזור המשרדים עם סיגריה וקפה ומגלגלת שיחה עם אחת המזכירות. אני, שמיהרתי למשהו חשוב (באמת חשוב, למרות שכרגע אני לא מצליח לזכור מה זה היה) רק הינההתי בחיוך והתכוונתי לחלוף על פניהן, אך גבי נעמדה בדרכי, זרקה את בדל הסיגריה לרצפה ומעכה אותו בקצה סנדלי העקב שלה ועם חיוך ענק הלכה לכיוון משרדה. לשניה נעמדתי כמו איילה שנתפסה בפנסי מכונית חולפת, לא בטוח מה לעשות אך בעיקר לא בטוח מה המזכירה שעמדה שם, תחשוב עם אלך אחרי גבי...

כמובן שהלכתי אחריה למשרד )מה כבר יכולתי לעשות), נכנסתי ונועלתי את הדלת מאחורי, מסתובב ומוצא את גבי יושבת על השולחן שלובת רגליים עם חיוך חצי מבויש חצי כמו של חתול שניה לפני שקופץ על עכבר תמים.

התקרבתי, אך בהנפת יד עצרה אותי והצביעה לרצפה. עוד לפני שהספקתי לרדת לרצפה, כף רגלה כבל נדחפה לתוך פי. מסתבר שגבי ממש מתחרמנת מליקוק רגליים... ליקקתי ונישקתי והיא גנחה וגנחה. בסוף נתנה לי לגמור לה על כף הרגל, כמובן שליקקתי וניקיתי הכל.

בחורה אלוהית, רגליים שגורמות לי לזקפה רק מלהיסתכל עליהן, ובעיקר אחת שבאמת אוהבת לקבל ליקוק רטוב וטוב.

הבאסה היחידה היא שאני מגיע למפעל הזה רק פעמיים בשבוע...

לשמחתי אני מחליף המון מקומות עבודה (אל דאגה, לא מפטרים אותי. עובד כיועץ, ולכן מגיע לתקופה להמון מקומות) כך שיוצא לי לפגוש יותר נשים שמוצא איתם "עניין" משותף ממה שדמינתי שאפשרי. לא יודע האם זה משהו שמגיע עם הגיל או שהחברה שלנו נעשתה יותר זורמת אחרי הקורונה, אך בשנתיים-שלוש האחרונות היו לי יותר מפגשים מקריים ממה שהיו בעשרים השנים הקודמות...

גבי היא בחורה צעירה, באמצע שנות העשרים, חצי הודית חצי מרוקאית עם חיוך מדהים ורגליים שלא נגמרות. היא מסוג הנשים שתמיד עושה רושם שאו שהן ממש לא מבינות עד כמה הן מושכות ולכן מתנהגות בשילוב מדהים של ביישנות מצד אחד ופתיחות מזמינה מהצד השני. או שהן טורפות בעור של כבש שרק מחכה לקפוץ מהסבך.

מרז שהגעתי לכאן, לפני כחודשיים, אנחנו מחליפים חיוכים ושלום שלום. בדיעבד היא כנראה שמה לב למבט הרעב שאני מגניב לכיוון הרגליים שלה כל פעם שאני עובר לידה, אך מעבר לכך לא היה בנינו יותר מדי קשר.

עומד בצהריים היום, בפתח המטבחון של אזור המשרדים, עם כוס קפה וסיגריה. גבי עוברת עוברת ועוצרת להחליף כמה מילים. בנימוס מציע לה סיגריה, והיא בתמורה אומר שלא, כי סיגריה תמיד מחרמנת אותה יותר מדי...

לשניה נשארתי עם הפה פעור מול החיוך שלה, באמת לא ידעתי מהיכן זה הגיע ואיך להגיב. אז שלפתי את קופסת הסיגריות והוצאתי לה שתיים ואמרתי שאם כבר אז עדיף יותר. לקחה סיגריה, הציתה, לקחה שתי שאיפות עמוקות והתקרבה עלי ממש צמוד. עוד שאיפה ונתלה את ידי והובילה אותי למשרדה.

במשרד התיבה על הכיסא, פיסקה רגלים, הרימה את החצאית ורמזה לי באצבע להתקרב. כבר מזמן שלא יצא לי לרדת לכל כוס רטוב ונוטף נוזל שמימי.

היא לא החזיקה הרבה זמן, כנראה שסיגריות הם באמת הפטיש שלה, כי פחות משלוש דקות וכל גופה נתקף ברעידות של אורגזמה.

אין ברירה... אני חייב לעשן יותר.

נראה לאן זה יוביל, מבטיח לעדכן...

הידים קשורות לקרסוליים, העיניים מכוסות ואוזניות גדולות ושחורות המשמיעות רעש לבן מחוזקות בנייר דבק על האוזניים, על הצוואר קולר כחול שהיה שייך פעם לכלב המשפחתי והוא בתורו מחובר עם חבלים משני צדיו למסגרת המיטה...

את הילה ושחר אני מכיר כבר כמה שנים, ההכרות שלנו התחילה ממפגש קוקהול תמים למדי. למרות, שבדיעבד, הרמזים להמשך היו כבר בפגישתנו הראשונה. 

הילה מאוד רצה להראות לשחר שהיא יכול להיות והנות מסופקת עם גבר אחר, במיוחד כאשר היא זו שמכתיבה את הקצב ואת הסיטואציה.

שחר מהצד שלו, מאוד דחף לביים את האירוע, כמו הינו זוג מריונטות על חוט בתוך איזה סרט פורנו דל תקציב.

מבחינתי אותו מפגש ראשוני היה מאוד מהנה, מספק ומלהיב. מהצד שלהם קצת פחות, בעיקר כי הם תרם היו ממש סגורים על מה באמת עושה להם את זה... המצב השתנה כאשר הילה רמזה לי (בפעם השלישית שנפגשנו) בבישנות מקסימה כי היא ממש תשמח לראות אותי יורד לשחר בעוד ששחר רמז שהוא מפנטז כבר הרבה זמן על סקס קצת יותר קשוח. שניהם היו מאוד מרוצים כאשר גיליתי להם שלא רק שני דומיני אני גם בהחלט זורם לסקס קצת יותר מאתגר וקינקי.

ונחזור לסיפור העכשיוי...

אני קשור למיטה, לא רואה ולא שומע, מנותק מהעולם... ואז שריקה של משהו הנע מהר באוויר וכאב חד מוטח על ישבני הנישא אלעל. אני צועק בהפתעה אך לפני שמספיק לסיים את הצעקה משהו חודר בכוח לישבני. נכנס ויוצא, בכוח, באגרסיביות. כאב חד מגיע מכיוון אשכי, לא ברור מי ולמה, מושכים ולוחצים, ואז מגיע נשיכה, אני רוצה לצרוח מהכאב וההפתע אך לפני שמספיק שערי נמשך לאחור וזין נדחף עמוק לגרוני. 

הזין מזיין את גרוני, בזמן שמשהו אחר מזיין את ישבני. זה נמשך ונמשך... פעם בגרון, פעם בתחת, פעם חגורה ומדי פעם שעווה חמה על הגב, התחת והביצים...

לא יודע כמה זה נמשך... אני נסחף לעולם אחר, מודע לא מודע למה שמתרחש מסביבי... לפתע הכל עוצר.

השקט, הבידודות וחוסר האונים הם הרגעים הכי קשים. הם הלכו? שכחו אותי? אולי הם יושבים לידי ומחליטים מה לעשות עכשיו...

שחר? הילה? אני קורא... שקט. יד עדינה נוגעת בישבני וללא החבלים הייתי קופץ לתקרה. היא לוחשת לי בעדינות לאוזן, "התגעגעתי ללשון לך..." ומתישבת בפיסוק כך שלשוני מגיע בדיוק לדגדגן שלה. אני מלקק והיא משחק בשערי... זה הרגע המאושר ביותר באותו הערב, רגע שרציתי שימשך לנצח... אך הוא נמשך רק עד שהצלפה חדה נחתה על ישבני ושוב חדרו לתוכי בכוח עוד ועוד...

כשהכל נגמר, נכנסנו שלשותנו למלקחת רחבת הידיים, הם סיבנו אותי, שטפו, מרחו משחה מרגיעה על הפסים האדומים על הישבן, הגב, הירכים והזין שלי.

התנשקנו ארוכות בדלת לפני שנפרדנו לשלום.

הי מדהים!!!