לשמחתי אני מחליף המון מקומות עבודה (אל דאגה, לא מפטרים אותי. עובד כיועץ, ולכן מגיע לתקופה להמון מקומות) כך שיוצא לי לפגוש יותר נשים שמוצא איתם "עניין" משותף ממה שדמינתי שאפשרי. לא יודע האם זה משהו שמגיע עם הגיל או שהחברה שלנו נעשתה יותר זורמת אחרי הקורונה, אך בשנתיים-שלוש האחרונות היו לי יותר מפגשים מקריים ממה שהיו בעשרים השנים הקודמות...
גבי היא בחורה צעירה, באמצע שנות העשרים, חצי הודית חצי מרוקאית עם חיוך מדהים ורגליים שלא נגמרות. היא מסוג הנשים שתמיד עושה רושם שאו שהן ממש לא מבינות עד כמה הן מושכות ולכן מתנהגות בשילוב מדהים של ביישנות מצד אחד ופתיחות מזמינה מהצד השני. או שהן טורפות בעור של כבש שרק מחכה לקפוץ מהסבך.
מרז שהגעתי לכאן, לפני כחודשיים, אנחנו מחליפים חיוכים ושלום שלום. בדיעבד היא כנראה שמה לב למבט הרעב שאני מגניב לכיוון הרגליים שלה כל פעם שאני עובר לידה, אך מעבר לכך לא היה בנינו יותר מדי קשר.
עומד בצהריים היום, בפתח המטבחון של אזור המשרדים, עם כוס קפה וסיגריה. גבי עוברת עוברת ועוצרת להחליף כמה מילים. בנימוס מציע לה סיגריה, והיא בתמורה אומר שלא, כי סיגריה תמיד מחרמנת אותה יותר מדי...
לשניה נשארתי עם הפה פעור מול החיוך שלה, באמת לא ידעתי מהיכן זה הגיע ואיך להגיב. אז שלפתי את קופסת הסיגריות והוצאתי לה שתיים ואמרתי שאם כבר אז עדיף יותר. לקחה סיגריה, הציתה, לקחה שתי שאיפות עמוקות והתקרבה עלי ממש צמוד. עוד שאיפה ונתלה את ידי והובילה אותי למשרדה.
במשרד התיבה על הכיסא, פיסקה רגלים, הרימה את החצאית ורמזה לי באצבע להתקרב. כבר מזמן שלא יצא לי לרדת לכל כוס רטוב ונוטף נוזל שמימי.
היא לא החזיקה הרבה זמן, כנראה שסיגריות הם באמת הפטיש שלה, כי פחות משלוש דקות וכל גופה נתקף ברעידות של אורגזמה.
אין ברירה... אני חייב לעשן יותר.
נראה לאן זה יוביל, מבטיח לעדכן...
