o kaa san
o kaa san
מצב משפחתי
בנישואים פתוחים
מי אני
נעים להכיר, אני אוקסאן, בת 36, נשואה ביחסים פתוחים, מרמת גן. דומיננטית ואימהית – כן, אני יודעת שזה נשמע כמו תמהיל של אמא שתביא לך עוגה ומפקדת שתסדר את כל הצוות, אבל האמת? אני פשוט אוהבת דיוק.
כרגע אני מתמקדת בשיבארי ומחפשת נקשר/ת מנוסה לשיעורי קשירה מתקדמים בסטודיו. סבלנות, ורגישות לתהליך חובה. בלי מגע מיני, ועם נכונות להשקיע ולהתפתח יחד.
אני לא אוהבת רעש מיותר, אלא שיחות שמובילות למקום אמיתי. אה, ובני אדם – זה השטח שלי. חשוב לי שהחיבור ירגיש נכון, ואני לא מתפשרת על איכות.
אני אוהבת את הפרטים הקטנים, עושה הכל מתוך תחושת דיוק, ויודעת להעריך כל פרט. אותו הדבר אני מחפשת במי שיתלווה אליי – מישהו שיבין את המשמעות של הדברים הפשוטים, ידע לשים לב לדברים שאולי נראים פעוטים, ויעריך את היופי שבדקדוק, כי יש בזה קסם.
הפרטים הם השפה שלך? אולי את/ה האדם הנכון. אם כל זה נשמע לך – חכי/ה, יש עוד הרבה יותר. מקווה שלא ברח לך כבר…
אני לא מעוניינת בבעלי פרופילים ריקים ממידע בסיסי רלוונטי (גיל, מיקום, סטטוס ונטיה בדסמית) וכאלה שלא טורחים להציג עצמם כבר בהודעה הראשונה. לא מעוניינת במעשנים (כל דבר), מתעניינים, "עבדי מין" שבדסמ עבורם מתחיל ונגמר בשירות מיני, "עבדי רגליים", חסרי ניסיון, סקרנים, או כאלה שתופסים BDSM כתוספת. לא מעוניינת בנשלט/ת מתחלפ/ת. רק נשלטים בטווח הגילאים 50-35.
אני לא רק שופטת את המנה במסעדה, אני גם בודקת אם הקפה מתאים לצבע הסכו”ם. פינוק זה עניין של תשומת לב לפרטים – כן, זו הדרך שלי.
והאמת, קפה בשבילי הוא לא סתם משקה.
פעם, יצאתי לטיול קטן עם חברים בטבע. כולם הביאו איתם נשנושים ומחצלות, ואני? החלטתי להביא ערכת קפה עם כל מה שצריך.
קפה בשבילי הוא משהו הרבה מעבר לשתייה. יש רגע כזה, ברגע שמתחילים להכין אותו – כשהריח הראשון מתפזר בחדר – שמחזיר אותי לזיכרונות מהילדות, כשסבתא שלי הייתה מבשלת קפה שחור עם חום כזה של בית. זה ריח שישר גורם לי לעצום עיניים, לחייך לעצמי, וליהנות מהרגע, כמו איזו הפוגה מתוקה מהעולם.
הוא לא רק מריח טוב – הוא נראה כמו עולם קטן בעצמו. הצבע העמוק שלו, המרקם הקטיפתי, הבעבוע הקל כשהוא מוכן בדיוק במידה הנכונה… כל אלה יחד הם טקס קטן של פינוק.
רק מלהביט בו, אני יכולה כבר להרגיש את המגע הראשון על הלשון, כמו חיבוק שמגיע מבפנים. ואז, כששופכים עליו את המים החמים ומחכים רגע לפני הלגימה הראשונה – זה השלב שמאפשר להרגיש כל ניואנס, כל עיקול בטעם.
אני יכולה לשתות קפה בעיניים עצומות ולדמיין איפה הפולים גדלו, כמעט לשמוע את השקט של הבוקר שהם נקטפו בו.
בחזרה לטיול – ברגע שהתחלתי להכין את הקפה, כל החבורה השתתקה. “באנו לטיול, לא לבית קפה!” צחקו, אבל חיכו בסבלנות שאסיים. והנה, כשהריח התחיל להתפשט בין העצים, כל אחד לקח לגימה והבין שהייתה פה השקעה של ממש.
זה הווייב ואם סקרנתי אז את/ה מוזמנ/ת להגיב 🖤.
כרגע אני מתמקדת בשיבארי ומחפשת נקשר/ת מנוסה לשיעורי קשירה מתקדמים בסטודיו. סבלנות, ורגישות לתהליך חובה. בלי מגע מיני, ועם נכונות להשקיע ולהתפתח יחד.
אני לא אוהבת רעש מיותר, אלא שיחות שמובילות למקום אמיתי. אה, ובני אדם – זה השטח שלי. חשוב לי שהחיבור ירגיש נכון, ואני לא מתפשרת על איכות.
אני אוהבת את הפרטים הקטנים, עושה הכל מתוך תחושת דיוק, ויודעת להעריך כל פרט. אותו הדבר אני מחפשת במי שיתלווה אליי – מישהו שיבין את המשמעות של הדברים הפשוטים, ידע לשים לב לדברים שאולי נראים פעוטים, ויעריך את היופי שבדקדוק, כי יש בזה קסם.
הפרטים הם השפה שלך? אולי את/ה האדם הנכון. אם כל זה נשמע לך – חכי/ה, יש עוד הרבה יותר. מקווה שלא ברח לך כבר…
אני לא מעוניינת בבעלי פרופילים ריקים ממידע בסיסי רלוונטי (גיל, מיקום, סטטוס ונטיה בדסמית) וכאלה שלא טורחים להציג עצמם כבר בהודעה הראשונה. לא מעוניינת במעשנים (כל דבר), מתעניינים, "עבדי מין" שבדסמ עבורם מתחיל ונגמר בשירות מיני, "עבדי רגליים", חסרי ניסיון, סקרנים, או כאלה שתופסים BDSM כתוספת. לא מעוניינת בנשלט/ת מתחלפ/ת. רק נשלטים בטווח הגילאים 50-35.
אני לא רק שופטת את המנה במסעדה, אני גם בודקת אם הקפה מתאים לצבע הסכו”ם. פינוק זה עניין של תשומת לב לפרטים – כן, זו הדרך שלי.
והאמת, קפה בשבילי הוא לא סתם משקה.
פעם, יצאתי לטיול קטן עם חברים בטבע. כולם הביאו איתם נשנושים ומחצלות, ואני? החלטתי להביא ערכת קפה עם כל מה שצריך.
קפה בשבילי הוא משהו הרבה מעבר לשתייה. יש רגע כזה, ברגע שמתחילים להכין אותו – כשהריח הראשון מתפזר בחדר – שמחזיר אותי לזיכרונות מהילדות, כשסבתא שלי הייתה מבשלת קפה שחור עם חום כזה של בית. זה ריח שישר גורם לי לעצום עיניים, לחייך לעצמי, וליהנות מהרגע, כמו איזו הפוגה מתוקה מהעולם.
הוא לא רק מריח טוב – הוא נראה כמו עולם קטן בעצמו. הצבע העמוק שלו, המרקם הקטיפתי, הבעבוע הקל כשהוא מוכן בדיוק במידה הנכונה… כל אלה יחד הם טקס קטן של פינוק.
רק מלהביט בו, אני יכולה כבר להרגיש את המגע הראשון על הלשון, כמו חיבוק שמגיע מבפנים. ואז, כששופכים עליו את המים החמים ומחכים רגע לפני הלגימה הראשונה – זה השלב שמאפשר להרגיש כל ניואנס, כל עיקול בטעם.
אני יכולה לשתות קפה בעיניים עצומות ולדמיין איפה הפולים גדלו, כמעט לשמוע את השקט של הבוקר שהם נקטפו בו.
בחזרה לטיול – ברגע שהתחלתי להכין את הקפה, כל החבורה השתתקה. “באנו לטיול, לא לבית קפה!” צחקו, אבל חיכו בסבלנות שאסיים. והנה, כשהריח התחיל להתפשט בין העצים, כל אחד לקח לגימה והבין שהייתה פה השקעה של ממש.
זה הווייב ואם סקרנתי אז את/ה מוזמנ/ת להגיב 🖤.
גבולות
נכון לעכשיו מדיקל, וגם זה גבול גמיש עד שאעשה הכשרה מתאימה
תאריך הצטרפות
19 במאי 2023