שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב
הצטרפ/י לכלוב תוך דקות - ובחינם
הרשמה התחברות

איה

לפני 11 שעות. שישי, 15 בפברואר 2019, בשעה 13:46

בקצה המיטה, במפגש עם הקיר כשהפנים שלי נדחקות לזווית בתנועות הקצובות שיוצר הגוף שלו כשהוא חודר לשלי. פעם אחרי פעם אחרי פעם. אני לא מנסה אפילו לזוז בעצמי וכשהאגן זז מעצמו האצבע בתחת מכאיבה. אני נעלמת, מתפוגגת, מתאדה. נשאר רק גוף שנעשה בו שימוש ראוי. ואני יודעת שהוא ראוי כי אני שומעת את ההנאה שלו. את התנועות שמתגברות, הנשימה, האנחות ואני יודעת שזה נכון. שככה זה צריך להיות. שככה מרגישה אהבה. גוף שנמסר במלואו, משומש ונחדר. דחוק לקרן זווית עד שאין כל אפשרות לזוז פרט לנשימה. נעלמת בעצמי ומתהווה רק ככלי אהבה.  

לפני יומיים. רביעי, 13 בפברואר 2019, בשעה 12:19

אני מגיעה הביתה לפני 20:00 ולא צריכה להדליק מחשב שוב. 

ומישהו מחכה לי עם משהו לאכול והצעה למסז'. 

לפני 3 ימים. שלישי, 12 בפברואר 2019, בשעה 07:55

ללמוד להבחין בין (רשימה חלקית)

• ענווה וחוסר ביטחון

• יהירות וחוסר ביטחון 

• אלפא וחוסר ביטחון

• סתם אנשים שחיים סרט עם נגיעות של שגעון גדלות

• פסיב אגרסיב 

• אנשים שמפילים את האחריות לרגשות שלהם על אחרים 

• אנשים שמסרבים להכיר ברגשות של אחרים, כי זה יוציא אותם רע. וגם הסעיף הבא

• אגוצנטריות 

• מי באמת אוהב 

• מי באמת יהיה שם  

• לא לדחוף את האף שלי, לתת לאנשים לעשות את מה שבתחום האחריות שלהם. להפסיק להיות זו שתופסת את הכוס לפני שהיא פוגעת בריצפה. 

• ומה שבאמת קובע זה 

Acta, Non Verba 

 

 

 

ואם זה לא ברור, ומישהו חשב שאני מטיפה מוסר, זה קודם כל חל עלי

 

 

 

לפני 4 ימים. שני, 11 בפברואר 2019, בשעה 19:46

מגיעה אחרי 20 שנה של עבודה קשה. 

לשבת לשעה עם לקוחות ולצאת עם הזמנה בסכום של 6 ספרות שאבוא ללמד אותם. 😊

 

וגילוי נאות, אני לא עובדת קשה, מקסימום הרבה. אבל במזגן, עם פינוקים במטבח. 

לפני שבוע. שישי, 8 בפברואר 2019, בשעה 11:48

Bad ideas? 

 

 

לפני שבוע. שישי, 8 בפברואר 2019, בשעה 10:46

התעוררתי אתמול ב 4 לפנות בוקר. לא מצליחה להרדם שוב. מחפשת פורנו שיכניס אותי למוד הנכון. אין כמו לגמור בכדי להרדם חזרה. 

מדפדפת...שיעמום...ונילי...יותר מידיי פלסטיקה...יותר מידיי ציצים מזוייפים ותוספות שיער מחומצנות וציפורניים מודבקות וכוסים מרוטים וחורי תחת מולבנים. ובעיקר, יותר מידיי חיוכים ביחס לזה שדוחפים לה עכשיו 4 זרגים ביחד. מה את מחייכת ועושה את עצמך נהנת? אין מצב שזה באמת כיף לך. מחפשת סרטון של מישהי שבאמת סובלת. 

בסוף מצאתי משהו. 4 נשים. משחק סוג ז. שוב יותר מידיי איפור וגם...הן בכלל לא נראות בעניין. מתחיל כאילו מאבק טיפשי ששלוש מהן קושרות אחת בצעיפים. כאילו ליקוקי דגדגן ודחיפת אצבעות עם ציפורניים ארוכות...(בלעעעע). 

אבל בשלב שהן הלבישו עליה גאג עם דילדו ואחת אחרי השניה התיישבו לה על הפנים היא כבר הפסיקה להעמיד פנים שזה נעים לה. חוסר הנעימות המשיך כשהן עשו לה פיסטינג כפול. ומשכו לה בציצים ודחפו לה כפות רגליים לפה עד שנשנקה. זה השלב שאני הרגשתי את הזרמים הנעימים עולים אצלי מהכוס. ועם המבט הסובל והמושפל שלה יכולתי לגמור ולהרדם בחזרה.  

לפני שבוע. שבת, 2 בפברואר 2019, בשעה 04:17

כי את ממש לא נשמעת (נקראת) כמו סאבית בפוסט הקודם. זה גם לא ממש בדסמ, מקסימום קינק.  

 

סאבית, מתמסרת, כותבת את הפנטזיות שלו, עבורו, במילים שלה.

גם אם הן ווניליות.

גם אם הן מקסימום קינק. 

זה, עבורי, כן בדסמ. 

 

 

לפני שבועיים. שישי, 1 בפברואר 2019, בשעה 20:00

אני משעינה את הראש שלי, מבוסמת קלות, חברות שלי מלהגות ברקע. אני מתה עליהן, הן מהממות, נשים יפות, חכמות, חמות אחת אחת.  

השמש החורפית מלטפת לי את הפנים ואני לוקחת עוד לגימה מהיין. איזה כיף זה שיש חברה עם חבר עם כרם. סליחה, ייקב. (אני בכוסית השלישית כרגע ומעולם לא הייתי מאד חזקה ביין גם ככה). לא זוכרת אם זה מרלו שירז או מלבק. אני זוכרת שירוק מסביב ובשביל תל אביבית כמוני, הכרמל תמיד יהיה סימן לחופשה.  

הרוזה בהתחלה היה טעים וקליל ומעולה עם הדגים (עד פה ההבנה שלי, טעים לי או לא טעים לי. והוא טעים לי מאד). עכשיו מחפשים משהו עמוק יותר לעוגה שהבאתי לקינוח. מה אכפת לי, אני גם ככה לא מבינה. זה יהיה טעים. אז אני מרשה לעצמי להמשיך לשבת בשקט בשמש ולא לתרום לשיחה. 

זוג חברות שלי עושות את הקטע הזה שהן מעבירות אחת לשניה עשן בנשיפה. זה כלכך אירוטי. אחת בלונדינית קטנטונת והשניה ברונטית קוקטית, רזה ואלגנטית. והן מצחקקות כל פעם מחדש, מתמוגגות מהעונג האסור.  

אני בצד, מרגישה את היין פושה באבריי ותוהה עם הערב תבוא לבצע בי מעשי זימה. בא לי אותך עכשיו. כאן. על הספסל בשמש. תוריד את החולצה שלך. שכולם יכולו לראות את הגוף הסקסי שלך. אני מתה על הגוף שלך. על השרירים בידיים, על כפות הידיים שלך (הכי סקסיות שיש, יש לי פטיש מוזר לכפות ידיים), אפילו על הכרס הקטנה שאתה מדמיין שיש לך עכשיו כשהגעת ל 46 המופלג. תשאר עם הג'ינס. אבל אותי תפשיט לגמרי בבקשה. כן, יהיה לי קר, השמש הזו לא באמת מחממת. אבל היין מחמם אותי מבפנים. אז תפשיט אותי שם, כשכולם מסתכלים, ותבצע בי את כל המעשים המגונים שעולים בדעתך. אחרים מסביב יכולים להסתכל עלינו, או להשאר עם היין והעוגה (או גם וגם) ואולי גם לתרום איזה רעיון או שניים למה אתה יכול לעשות לי. אני יודעת שאם היו רוצים להצטרף היית זורם, וזה מדליק אותי לראות כמה זה מדליק אותך. יש לך חולשה לשדיים שלי והם מקבלים טיפול יסודי שמוציא ממני מנעד קולות הנאה. אני מתה על הקטע הזה, שאני יושבת ואתה עומד מעליי ומזיין לי השדיים. יד אחת שלך על הצוואר שלי, מהדקת עוד טיפה ועוד טיפה ככל שתנועות זיון השדיים שלך מתגברות. אני מרפה ומתמכרת לקצב שאתה קובע. למגע בשדיים, להעדר הקל של אוויר ולאלכוהול שבדם. כבר לא ממש יודעת אם מסביב קר או חם. אתה גומר בקול (איזה כיף שאתה עושה את זה) עלי. משפריץ על השדיים, הצוואר והפנים. כמה טיפות נוחתות גם על השיער. אתה משחרר את האחיזה בצוואר שלי והאוויר חוזר לי לאט לאט לגוף.  אנחנו חוזרים לבגדים, לאווירה התרבותית, ומישהי מציעה לנו כוס יין חדשה. איזה בלנד זה? מאיזו שנה? כבר הפסקתי לעקוב.  

אני פותחת עיניים בשמש. ההצעה של היין אמיתית. הפנטזיה עליך התפוגגה. למרות שתחושת הצורך העז במגע בשדיים לא נעלם גם לא לדקה. הפיטמות שלי קשות מתחת לחזיה והסוודר והג'קט והשמש כבר טיפה יותר נמוכה וטיפה פחות מחממת. 

בדרך חזרה הביתה, אנחנו עוצרות לקפה בתחנת דלק במורדות הכרמל. להוריד קצת את מפלס היין בדם ולהחליף עוד כמה מילים לפני שכל אחת תפנה לתוכניות סוף השבוע שלה. נפרדות כל אחת בחיבוק ארוך ונשיקה. בדרך חזרה השקיעה מלווה אותי לאורך כל כביש החוף עד החיבור החדש לכביש 20. בשלב הזה כבר אורות הדרך מארחים לי חברה.  

ואתה ואני? קבענו פיקניק מחר. אולי הפנטזיה שלי תתממש, נשענת על איזה עץ ולא על ספסל. מה  איכפת לי, כל עוד מי שמזיין אותי זה אתה. 

לפני שבועיים. חמישי, 31 בינואר 2019, בשעה 11:42

כלכך רומנטי בעיניי. 

כשהתשוקה מעבירה מהדעת. 

כשאני זו שגורמת לך לאבד את עצמך. 

כשהחיה משתחררת. 

 

גררררר

אז, כן, בבקשה. תאנוס אותי. אני אהיה ילדה טובה.