ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

איה

לפני 13 שעות. 30 במרץ 2020, 8:15

לשבת בלי לזוז ובעיקר

לא לפתוח את הפה. 

 

לפני יומיים. 28 במרץ 2020, 10:38

לפני 5 ימים. 25 במרץ 2020, 9:57

(לא ממש)

בלי אכפתיות, בלי רגש ובלי עניין 

זה פשוט לא עובד אצלי.

לפני שבוע. 23 במרץ 2020, 7:31

יום בלי ילדים ועבודה. המילים היחידות הן כתובות או יוצאות מתוך המרקע. יש גם תובנות, פרטיות, לא כאלו שחייבים לחלוק עם כולם. ומסקנה אחת עצובה - לא קשה לי להיות בודדה. 

לפני שבוע. 20 במרץ 2020, 22:58

בהם הכל אפשרי 

 

 

♥️

לפני שבוע. 20 במרץ 2020, 17:14

קפצנו לשוויץ 

 

לפני שבועיים. 14 במרץ 2020, 9:15

וצמרמורת

לפני שבועיים. 13 במרץ 2020, 11:41

שאלה פילוסופית, לסוף העולם, האם להוריד שערות או לא? 

זו אולי נשמעת כמו שאלה טיפשית, אבל יש מאחוריה הרבה פילוסופיה.  

והאמת שהילדים הלכו לאבא שלהם, אווירת האפוקליפסה חלפה ואפשר להרגע. 

 

לפני 3 שבועות. 9 במרץ 2020, 9:54

אני רוצה להוולד שולט!!!!1 

כל אחד פתית שלג יחודי.  

עזבו אתכם מבודיהזם. 

האמת טמונה בחור של התחת. 

לפני 3 שבועות. 6 במרץ 2020, 12:40

מבין כל סוגי הכאב, החביב עלי ביותר הוא כאב הלב. לא יודעת למה אני מרגישה הכי אהובה ככה. כשגבר נמצא מולי והכאב נשפך לו מהעיניים והוא מבקש לדעת, שהוא לא כואב סתם. שזה לא משחק. שהוא לא רק עוד אחד מאלו שחולקים את מיטתי. והוא מבקש שלא אפגע בו. 

אבל איך אני יכולה להבטיח דבר כזה? זה הבדסמ שלי. אני רוצה שיכאב לך, אני רוצה שתשתגע ואני רוצה להרגיש את מה שעובר עליך יוצא אלי. כמו הסטירה המצלצלת שהורדת לי. תן לי להרגיש כל מה שעובר עליך. 

זה יכול להיות התשוקה שלך אלי שיוצאת בצורת סימנים ונשיכות על הגוף שלי. הרצון לשעבד ולתבוע בעלות עלי כשהפרצוף נדחף עמוק לתוך המיטה והגוף סופג. רוב הסיכויים שגם אתה תכאיב ותפגע בי בחזרה. כשאכפת מילים יכולות לפלח. מי כמוני יודעת. הייתי שם, עשיתי את זה. 

ולמרות הפוטנציאל לפגיעה, לא אוותר על התחושה של להרגיש חיה. יש אנשים שקופצים ממטוסים. אני מכאיבה לגברים גדולים וחזקים ממני שלא נרתעים מלהרביץ לאשה.