ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

איה

לפני 4 ימים. 10 ביולי 2020, 0:17

התגעגעתי לזה. 

 

לפני 5 ימים. 9 ביולי 2020, 13:25

את צודקת ואנחנו טעינו, וקחי עוד 1000 ש"ח תוספת לשכר לאות התנצלות. 

 

ללא ספק גרמו לי להרגיש יותר טוב היום. 

 

 

לפני שבוע. 7 ביולי 2020, 14:49

הייתי שמחה לחופשה עכשיו. אני ממש צריכה אחת כזו. זה לא אפשרי כרגע (גם איזו מין חופשה זו עם כל ההגבלות?). 

מה כן אפשרי? חיבוק שלך, שתמיד מפתיע אותי שהוא סוג של חופשה בפני עצמו. לישון איתך. להנות מהבריזה על הספה בגג ומכוכבים בלילה. 

המגע שלך מרפא אותי. בשבילי זה לא מובן מאליו בכלל. 

❤ 

 

 

לפני שבוע. 6 ביולי 2020, 11:24

אני לא מלא דברים.

אני לא כוסית (חוץ מאולי 6-8 חודשים בחיים שלי, מתוך כמעט 46 שנים. סוף קורס הדרכה שקרעו לנו ת'תחת ואחרי דיאטה חריפה לפני שנתיים לטיפול במצבי הרפואי). 

אני לא פטיט.

אני לא אחת שנראת כמו כולן, מהגן ועד היום, בכל תמונה, יש את כולןןןןן בשורה ואז אותי. 

.אני לא עממית. כן. במינון הנכון זו תכונה נפלאה בעיניי. 

אני לא אתלטית. 

אני לא אקסטרימית. אני פחדנית ומחושבת. 

אני לא ספונטנית.

אני לא חלק ממשפחה כזו גדולה. קשר דם יש לי עם 4 אנשים, שאחת מהן בברלין. וסבתא בת 97. 

אני בחיים לא משתזפת. גם אם הכי הייתי רוצה. 

אין לי ציצים קטנים כאלו שאפשר לקפץ במסיבות בלבוש מינמלי. אצלי זו תמיד קונסטרוקציה במאות שקלים וגם אז לא תמיד החזיה עושה 100% את העבודה. 

אם אקדיש לזה את המחשבה, בטוח שאמצא עוד דברים שאני לא.  

אבל למה לי להתמקד במה שאני לא כשיש מספיק דברים שכן? 

ממליצה גם לך לשקול את האופציה. 

 

לפני שבוע. 1 ביולי 2020, 10:44

אני זוכרת את עצמי כשאשה נשואה, שואלת את עצמי בגיל 38 בערך אם זהו? זה מה שנותר?   

אז אם אדם מזדיין בשבוע אחד, כמו שהיה אמור להזדיין עד גיל 80, מה זה אומר? 

לפני שבועיים. 30 ביוני 2020, 9:41

להיות משהו שלנו. 

כשאני מוציאה את שניינו מחוץ לאזור הנוחות והתגובה שלך היא להאנח ארוכות ולהגיד לי כן על כל מה שאני רוצה.  

אני לא צריכה להיות רעה, אתה פשוט משתף פעולה עם הכל. 

15 שניות... זוז. 

לפני 3 שבועות. 23 ביוני 2020, 21:07

כמה יהירות יש בצד שמוביל.

אני יודעת. לא מעט אנשים סומכים עלי שאדע לבחור נכון. 

אבל לוותר על האגו זה לא רק בצד הסאבי. לפעמים גם צריך לדעת מתי לסתום את הפה. אף אחד לא באמת ביקש ממני. לפעמים צריך רק חיבוק ואמפטיה, ובעיקר ההבנה, שהצד השני לגמרי מסתדר ושהוא לגמרי אחלה, גם בלי תהליך השיפור שלי.  

 

בייבי, אולי זה גם קצת הדרך שלי לבקש סליחה. 

לפני 3 שבועות. 21 ביוני 2020, 15:30

בחיי שלא התכוונתי. לפעמים כשנכנסים אנשים מתחת לעור או אולי לתוך הלב, משהו משתנה. והיות וסהכ אנחנו אנשים נורמליים, קשה להכאיב בסיטואציות מסוימות.  

אבל זו לא הפואנטה. אני רושמת את הפוסט הזה לעצמי. אין כאן את כל הסיפור. רק שורה תחתונה. 

אחרי כמעט 4 שנים פה אני יכולה להגיד  שלא קיבלתי את הסקס הבדסמי שתמיד רציתי. 

לא יאומן, אבל הצלחתי למצוא פה משהו אחר. משהו עמוק ומשמעותי ואפילו משנה חיים.  

אבל הכמיהה עדיין ישנה. 

(ואני ברת מזל להיות עם מישהו שמפרגן לי). 

לפני 3 שבועות. 20 ביוני 2020, 22:59

באמת אוכל לעשות את כל מה שאני רוצה.

ואז מרוב הפתעה, לא אדע מה לעשות. 

 

לפני 3 שבועות. 17 ביוני 2020, 11:43

לא עם חגורה

לא עם החבל

לא עם חסימת אוויר

אלא כי אני יכולה לסמוך עליך

לא בגלל שאתה מושלם וכל יכול, אין דבר כזה, זו רק אשליה. 

אלא כי ביחד אנחנו הכי אמיתיים