מאז שעזבתי את הפרויקט האחרון שלי מצב ה"כיף" שלי בעבודה הדרדר קשות, אומנם בעבודה החדשה שלי המון נשים שמוצאות חן בעיניי, אך שום דבר לא ממש זרם כאן, דיכאון מוחלט...
אך השבוע, נקבע תאריך סיום לפרויקט הנוכחי, וזה כנראה גרם לאיזו תזוזה, שינוי במצב. שינוי שהפך מפגש אקראי במסדרון על סיגריה למשהו שונה לגמרי...
אני ויאנה נפגשים כבר חודש וחצי בפינת העישון, מחליפים מבטים וחיוכים על שיחת חולין חסרת תוכן. ינאה מבוגרת ממני בכעשור, מאוד נשית, גוף עגלגל במקומות הנכונים והכי חשוב זוג רגלים שכל בחורה הייתה מוכנה להרוג בשבילם. היא תמיד תגיע בשמלה אלגנטית, סנדל עקב ולק מוקפד על הבהונות ואצבעות הידיים.
שבוע שעבר, נפגשנו שנינו בפינת העישון, היה כבר ערב והרוח הקלה שנשבה הצליחה לסלק במעט את חום היום הבלתי נסבל. דיברנו, היא שאלה "...אז לאן אתה עובר?" ומשם התגלגלנו לשיחה נחמדה אך מעט חסרת כיוון. אחרי כמה דקות מתחה את רגילה והתלוננה על היום הארוך והקשה שהיה, כמה שכואבת לה כפות הרגלים... היססתי לשניה לפני שאמרתי כי עיסוי טוב זה הפתרון לכל יום קשה...
הסתכלתי בזווית העין לראות איך זה מתקבל, ובתמורה זכיתי לחיוך שתחיל בפה אך הגיע גם לעיניים. היה רגע של היסוס לפני שהניפה רגל ארוכה ועדינה והניחה אותה בחקי עם חיוך מעט מבויש וסומק שההתפשט במהירות מהלחי לכלל הפנים...
פתחתי את אבזם הסנדל ובאצבעות חושש התחלתי לעסות. בעדינות בהתחלה וביותר עוצמה עם כל הנחת אושר שיצא מפיה.
לאחר דקה או שתיים גם כף רגלה השנייה כבר הייתה בין אצבעותי. ולאחר עוד דקותיים אמרתי שחבל שאין לי קרם לחות. היא קפצה ממקומה, אמרה "יש לי במשרד", אך שניה לפני שברחה לי תפסתי את קצה שמלתה, דחפתי אותה בעדינות בחזרה לכיסא, ירדתי על ברכי מחזיק את כף רגלה קרוב לפני ושאלתי "אכפת לך?" המראה המבולבל על פניה התחלף בחיוך מאושר ברגע שהעברתי לשון רטובה מהעקב ועד הבהונות תוך כדי חזרה לעיסוי חזק וטוב...
המשכנו כך עוד כמה דקות עד שמישהו שתקרב לפינת העישון ונאלצנו להפסיק תוך כדי צחקוק מובך.
זה היה ביום חמישי, מקווה שאצליח לפגוש את ישנה גם היום להמשך...
