ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומנו של מתלבט

חיי אישם בדרום הרחוק, רחוק רחוק מהעולם ה"אמיתי" כלומר מדינת ת"א וסביבתה. לכן אני רואה את עצמי כחובב במצור, כמפלצת כלואה, כרעב במדבר האין סופי...
לפני שנתיים. 23 בדצמבר 2021 בשעה 8:57

יש משהו מאוד משחרר בלהיות מאוד מוגבל.

 

הידיים קשורות לראש המיטה, הרגלים מקופלות וקשורות, הפה חסום והעיניים מכוסות. ואתה פשוט מוותר...

 

מוותר על הכל, האגו שלך, הרצון והצרכים, הסיפוק והנאה, בעיקר מוותר על הצורך להחליט...

זה הזמן בו הנפש יכולה לצאת לחופשי. לנדוד לכל אותם מקומות שצרכי היום יום, המחשבות והרצונות שלך מגבילים אותה. זה הזמן להיות משוחרר באמת...

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י