לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומנו של מתלבט

חיי אישם בדרום הרחוק, רחוק רחוק מהעולם ה"אמיתי" כלומר מדינת ת"א וסביבתה. לכן אני רואה את עצמי כחובב במצור, כמפלצת כלואה, כרעב במדבר האין סופי...
לפני שנה. 22 במאי 2022 בשעה 10:38

אני עובד במפעל, כזה כשאתה יוצא מהמשרד לאזור העבודה חייבים ללבוש בגדי עבודה ונעלי עבודה.

כל פעם שאני רואה את אחת מהבנות יוצאת מהמשרד שלה והולכת לאזור העבודה, קיים מי דחף בלתי נשלט להתגנב למשרדה (מזל שאף אחד לא נועל כאן משרדים) ולשחק עם הנעליים שהשאירה מאחור.

הכי אני אוהב כשמשאירים לי נעלי עקב סקסיות. המגע, הריח, הטעם... פשוט משגעים אותי. 

אני משתדל לסיים את ענייני זריז, אך לפעמים לא מצליחים להתאפק ומאונן וגומר על הנעל. כמובן שאני מלקק הכל.

 

אין לי ספק שיום אחד, אחת מהן תחזור מוקדם מהצפוי... כבר עברתי בראש על התרוץ שאומר, אך אין ספק שזה יהיה רגע מאוד מביך. 

אישה מבפנים​(נשלטת) - אני מציעה שתכין קורות חיים זמינים
לפני שנה
ענןקטן​(נשלט) - כן....
כבר אמרתי לעצמי מיליון פעם שאני צריך להפסיק עם זה. אך זה ממש צורך בלתי נשלט.
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י