סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומנו של מתלבט

חיי אישם בדרום הרחוק, רחוק רחוק מהעולם ה"אמיתי" כלומר מדינת ת"א וסביבתה. לכן אני רואה את עצמי כחובב במצור, כמפלצת כלואה, כרעב במדבר האין סופי...
לפני 5 שנים. 6 במאי 2019 בשעה 13:24

לאחרונה התחלתי לעבוד בחברה קטנה שיש בה רק גברים!!!!

 

אין יותר בהיה ברגליים חמודות המתופפות להן בנעלים שלוש בה לך לרדת על הברכים ולנשק.

אין יותר ענן בושם העובר מחוץ לדלת ואתה מנסה לנחש מה היא לובשת איתו.

אין יותר אף מישהי בכירה, שאפשר לשבת לידה בישיבות, בכיסא טיפה יותר נמוך ולדמיין אותה קמה ורומסת אותך.

אין יותר להתגנב למשרד ריק, רק כדי להנייח את הראש על הכיסא שעדיין חמים מישבן נאה.

אין.....

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י