כשלמדתי בירושלים, איפה שהוא בשנת 1998, היה עיתון "העיר". זה היה העיתון של תל אביב, ולא זוכר איך הגיע לידיי כל שבוע, אבל בעמודים האחרונים שלו היו מודעות היכרויות.
ערב אחד ראיתי שמישהי שם חיפשה עבד. היא התגוררה בתל אביב, ליד רחוב אבן גבירול. השארתי לה הודעה במזכירה האלקטרונית (זוכרים דבר כזה?), והיא אכן התקשרה אחרי יום יומיים.
אני זוכר את ההתרגשות שגאתה בי כשהיא התקשרה. היא לא בזבה זמן וקבענו למחרת. ישבתי בחדר שלי במעונות והייתי נרגש.
ירדתי עם הרכב לתל אביב ועליתי אליה. לא ידעתי למה לצפות, כי לא היו שולחים תמונות ולא כלום - פגישה עיוורת לגמרי.
היא הייתה בת 44 ואני בן 23. או שלפחות היא אמרה שהיא בת 44. גרושה, ילד בן 20 בערך, לא גר בבית.
1.73, בהירה, עיניים בהירות, סנטר חזק וגוף יפה. היא כיבתה את האור די מהר, ציוותה עלי להתפשט ורכבה עלי. לא ידעתי למה לצפות וזה היה מהר מדי, אבל עמד לי חזק מאד.
היא ציוותה עלי לשכב על הגב והתיישבה לי על הפנים. הכוס שלה היה מגולח לגמרי.
לא אהבתי את המהירות שבה זה קרה, הייתי צריך קצת משחק מקדים, אבל היא הייתה מנוסה מאד, וידעה מה היא רוצה. היא החמיאה לי הגוף וגמרה מהר. אח"כ ישבנו והיא עישנה סיגריה.
למחרת היא התקשרה אלי ושאלה : "מתי אתה בא עבד?" גרתי בירושלים אז וזה היה לא פשוט. לא ראיתי אותה מאז, עד לפני מספר חודשים:
בדיעבד הייתי מנהל את האירוע הזה יותר טוב, מייצר איתה מערכת יחסים מסויימת, מלמד אותה מה אני צריך. זו שולטת שאתה צריך "לשמור" עליה, בטח בשנת 1998 כשאין לך מושג איך מכירים אחת כזו.
נסעתי בשדרות נורדאו, והיא הלכה כנראה מהים הבייתה. היא לבשה בגד ים חוטיני או משהו כזה. זו הייתה היא אני משוכנע, בת 70 אולי, אלוהים ישמור, הזמן עובר. אנשים הביטו בה, והיא בשלה, הולכת הבייתה, על עקבים (!), יודעת שבטוח יש גבר ברחוב, כנראה צעיר ממנה בהרבה, שיגיד לעצמו: זו שולטת. זו אשה שיש לה רדאר לנשלטים מעשרים ק"מ, יש לה נסיון של 50 שנה בטח בזיהוי נשלט.
אני בטוח שהרבה מהגברים כאן בכלוב מכירים אותה.
שבוע טוב!!