בחול המועד קפצתי עם בני לחנות נעליים בצפון תל אביב, הוא היה צריך נעלי התעמלות ויש שם מחירים מצויינים. בעוד הוא מודד זוג נעליים, שוטטתי לכיוון הקיר של נעלי האצבע - הכפכפים, כי הבת רצתה כפכפים חדשים. אני מגיע לקיר של הכפכפים בעוד מבטי לא ממוקד ואני ממלמל משהו לעצמי, ופתאום מישהי, בערך בת 45, שואלת אותי: "מה יותר יפה, זה או זה"? אני מוריד את העיניים לכף רגל אחת הנעולה בכפכף קצת כסוף ולשניה הנעולה בכפכף שחור, שניהם עם קצת נצנצים. חברה שלה מודדת איזו נעליים שני מטר ממנה.
אמרתי לה: "השחור יותר יפה". והיא אמרה:" הה!! רואה!! אמרתי לך!!"
ואז הוסיפה:" יש לי במבות, לא אצבעות, אני אומרת לו:"נשק לי את הבמבות!" וצחקה.
אני חייכתי, לא מקשר בטיפשותי כלום, בני בן ה 12 מגיע לשאול אותי אם סיימנו, ואני מתחיל לחייך.
"זה באמת יותר יפה" אמרתי, והלכתי לשלם.
כבר כשעמדתי בקופה הבנתי שמשהו מגרה אותי: היא אומרת לבן הזוג שלה (היא נראית אחת שיש לה בן זוג/חבר, לא בעל..) שינשק לה את הבמבות!!
אם הילד לא היה שם, הייתי שואל: "נו, והוא מנשק?" או לחילופין אומר:"הן ממש לא במבות, הן ממש יפות".
היא הייתה בחורה נאה, רזה, עיניים כחולות גדולות, נראית לא רגועה, תזזיתית.
אחת שתעשה אתך סשן של החיים.
איחלתי לה חג שמח ויצאנו לאוטו.