אתמול בבריכה, בעודי משתעשע עם בתי הקטנה במים, קלטתי מישהי מוכרת. היא בת 44, נשואה +3, יפהפיה. אני יודע מי היא אבל היא לא מכירה אותי. ראיתי אותה לראשונה בחתונה של חבר של בעלה לפני 15 שנה!!
איזו פצצה.
היא קצת מסובבת, הגברת. נכנסתי אח"כ לפייסבוק שלה, ובמקום לראות תמונות שלה בבגד ים, שהרי זה מה שאתה במיוחד מחפש בפייסבוק, ראיתי רק פוסטים שלה מתלוננת על המדינה שסגרה את נתב"ג בזמן הקורונה, וכל מיני השוואות של הממשלה לזו של גרמניה הנאצית וכו', על זה שמגרשים מכאן עובדים זרים וכו'.
לא שופט אותה.
אבל היא מטורללת.
בכל אופן, מטורללת או מסובבת, היא התהלכה על שפת הבריכה, דוחפת מדי פעם באדישות עם חיוך, את ילדיה למים. אוהו, אשתי לא עושה כאלה דברים.
ואם היא דוחפת את ילדיה למים, היא גם הולכת עם חוטיני וחזיה בבית ומדליקה את בעלה.
כי היא כלבה פתיינית.
ומכאן עד לאוננות עליה לפני השינה הדרך מאד קצרה. למעשה אין בכלל דרך, זה דבוק, סמוך.
בעלה נראה לא אפוי, אבל הם ביחד כבר 100 שנה, אז כנראה שהקשר טוב.
פנטזתי עליה הולכת בבית בבוקר, ושואלת אותי בווטסאפ: "הילדים כבר הלכו, יש עוד מישהו בבית?"
אני במטבח, מסדר או אוכל משהו, וכותב לה:"הלכו".
זה אמצע השבוע, היא לא עובדת או שעובדת מהבית, יש לנו כסף ואין דאגות פרנסה (הלוואי!!), והיא מגיהע אחרי שתי דקות עם חוטיני, חזיה שחורה וחלוק לבן, כמו במלון.
אני אומר לה:"וואו, את מדהימה".
היא אומרת:" על הברכיים, רד, אתה לא מדבר איתי בגובה העיניים כשאני לבושה ככה"
ואז היא אומרת:" רק כמה הצלפות לפני שאתה יוצא לעבודה, זהו, ואולי תלקק לי קצת, יש לי שיעור יוגה ואני אוהבת לזכור את הלשון שלך בזמן המתיחות".
היא מוציאה מכיס החלוק שוט, אבל שוט רציני ומצליפה בי. אני נאנק והיא צוחקת, ממש צחוק קולני, מרושע ויחד עם זאת נעים לאוזן. השיניים שלה מושלמות ואני מרים מבט מדי פעם לראות אותה.
היא מרחיקה קצת את חוט התחתון מהכוס ונותנת לי ללקק. אחרי שתי דקות היא דוחפת את ראשי לאחור.
"קום עבד!"
"עכשיו תשים לעצמך את הכלובון כי אין לי זמן להוריד לך את הזין שיהיה קטן".
אני הולך הצידה ואחרי דקה שומע: "קדימה עבד, אין לי זמן!!"
אני מגיע אליה עם הכלובון על הזין. מזל שהכלובון מברזל, אחרת היה מתעוות מהזיקפה שחזרה לי תוך שניה.
היא מחזיקה את הביצים שלי בעדינות וסוטרת על פני.
"סטירה על דקה שלקח לך להרכיב אותו, אני ספרתי 4 דקות"
הסטירות חזקות, במיוחד ביד שמאל, זו היד איתה דחפה את הילדים למים.
"צא לעבודה, נמשיך בערב" היא אומרת.
בשלב הזה, אחרי דקות ספורות של הרהור ופנטוז, גמרתי חזק. אשתי היפה ישנה לידי, והיה לי מעט חבל שלא פינטזתי בדיוק את אותו סיפור עליה, אבל איתה זה יכול להיות רק עם תדרוך מדוייק שלי, וזאת, הכוסית המטורללת, אני חושב שהיא יכולה להבין לבד..