באתי לסניף הבנק שלי, אותו אני פוקד אולי אחת לשנתיים, בצפון תל אביב.
אני מאד אוהב פקידים, כי אני הייתי רוצה להיות בעצמי פקיד. כזה כמו פעם, שהיו 10 פקידים שעושים עבודה של שניים. ארץ ישראל הישנה והטובה. באים לעבודה בבוקר, מכינים נס קפה, מתפנקים עליו, מדברים עם החבר/ה לעבודה, מרכלים קצת. הכל בתוך משרדים סגורים, חדרים. הכל בתוך חלל שנראה משפחתי לפחות מהצד, מוגן. זו המילה - מוגן.
ויש ארגון מסביב שדואג לך, והולכים באותה שעה ובאים באותה שעה, אליפות.
ואם העובדים אתך נחמדים, זה ממש נראה לי כיף.
ועוד נקודה - אם יש לך כימיה עם אחת העובדות, אפשר לזרום שם מצויין, כי האווירה אינטימית מאד. ואני טוב באינטימיות, ביצירת מערכות יחסים לאורך זמן. אני רץ מרתון. ואני אוהב נשים נחמדות שאפשר לדבר איתן והן מעניינות, והייתי מנהל רומן על בטוח אם הייתי עובד במקום כזה מסודר.
לפעמים כשאני נכנס לפגישות בחברות ביטוח לדוגמה, שם יש הרבה נשים בנות 40 + שנראות די טוב לדעתי, אני אומר לעצמי שאם הייתי שם, הייתי בטוח שוכב עם כמה מהן. כי יש היכרות, ואתה רואה כל יום את אותן נשים ומפה לשם זורמים.
אני לא יודע אם אפשר לנהל שם מערכות יחסים של שליטה, כי ברגע שאתה נחשף, בין אם כשולט או כנשלט, זה יכול להיות מדרון חלקלק. כי אם חנה ממחלקת בנקאות אישית יודעת שאתה כלבלב צייתן ומפיצה את זה לעוד אחת או שתיים, אללה יסטור. ואם נחמה ממחלקת בנקאות עסקית יודעת שאתה שולט אולי היא קצת תפחד, לא יודע.
סניפי הבנק האלה הם די שכונה האמת, ואנשים שבאים איתן במגע יום יומי ויש כאלה (שמפקידים שיקים או מזומן כל הזמן), מפתחים שם מערכות יחסים עם הפקידים/ות ותמיד יש את זה שהוא קצת מופרע ובמקרה שלי נכנסה לסניף מטורללת אחת בת 70 שלא הפסיקה לדבר על זה שכולם שמאלנים וראיתי איך הפקידים מכילים אותה, לא פשוט.
