רעיונות ונסיון לא פשוט להיכרות

ביקרנו בניו המפשייר בארה"ב לפני כמה חודשים, באיזו עיירה נחמדה. היה שלג קל. במסגרת הבית ששכרנו מABNB קיבלנו שוברים לקאנטרי הזה. 

קיבל אותנו בשמחה איש התחזוקה. אמריקני לבן ושמנמן וערך לנו סיור. הקאנטרי כולו מקורה, עץ רציני מאד בכל מקום, מחומם כמובן. לא חדש בכלל אבל שמור לא רע.

ביציאה הוא ייעץ לנו לעבור בגלידריה במרכז העיירה, כי יש שם כדורי גלידה ענקיים. הוא ממש המליץ בחום על זה ונראה היה כי המקום מרגש אותו.

היות וביקרנו כבר בגלידריה הזו כמה שעות לפני, הכרנו את מרכז העיירה והילדים אפילו טעמו מהגלידה ( לא ברמה של ישראל).

חור רציני. אמריקה היא אוסף של חורים, עם מספר ערים ענקיות פזורות ביניהם. 

חשבתי אח"כ על איש התחזוקה הזה, אילו חיים פשוטים יש לו, וכמה הוא רגוע וכמה צר עולמו. אין לו טילים, 5 חזיתות, הרוגים מדי יום, חטופים, אין לו פוסט טראומה אלא אם היה בעבר נער כנסיה שנאנס ע"י כומר סוטה... הוא חוזר הבייתה לחתול שלו ואוכל את הג'אנק שלו. 

בחוץ מושלג וקר ובטח הוא מתחמם כמו גארפילד על הספה, נהנה מסדרות זבל בטלויזיית הזבל האינסופית האמריקאית. אולי הוא צופה בפורנו, השד יודע איזה ז'אנר אהוב עליו (אולי זקנות, שמנות מאד?)

יש מצב שהוא גם מזיין יותר ממני.