התיקון

אני בוראת לי איים, כמו במיינקראפט אני בונה לי עולמות. 

נדמה לי שיש דף גדול שהוא את, והוא בגודל החיים. לאט לאט אני גוזרת ממנו חתיכות בצורת סהר. כל חתיכה היא אי, כל סהר עולם. ובכל אחד מהם את אינך.

ולא תלכי בעולמות, ולא תדעי מה צבע הים באיים והאם גשום.  כף רגלך המושלמת לא דורכת שם. עוד סיפור שלא שיתפתי אותך. עוד פיסה מליבי שאת אינך בה.  

ביס אחרי ביס אני מעגלת מהדף הזה של החיים שהם את. בהתחלה זה הרגיש כמו לתלוש פיסות בשר חי, ועכשיו זה כבר קצת פחות מדמם. מדי פעם אני בסדר. אחרי שכל העולם היה את, זה פשוט כואב לי מדי.  

כל ערב כזה, כל לילה, יהיה עוד אי. ואני אשוט בין האיים שלי עד שיהיה לי מספיק עולם בלעדייך.