התיקון

ירח מטורף מאיר את הלילה

מונח בתוך שמיכת ענננים 

את הלילה שלי, את הלילה שלך. 

את לא פה

את לא קוראת אותי ולי 

וגם לא תקראי

מעולם לא קראת. 

ולא היית לידי ברגעים הכי קשים. 

אני זוחלת אל מפתן הדלת

הראש פועם. 

הכל כואב קדימה ואחורה ובחזרה 

ובסוף אנחנו לבד. 

בסוף זה לבד, את שומעת????

שיקרת לי. 

(אם הייתי מצרפת פה תמונה, זה היה של גופך הערום היפה מכל.)

(אני כבר חודשים נפרדת ממך. פורמת עוד קצת ועוד. לא יודעת, נראה לי שזה כואב פחות ככה לאט לאט. פיסה אחר פיסה. את אוהבת בביסים גדולים, אני יודעת. אני אוהבת את הלגימות הגדולות שלך.

אני כבר חודשים נפרדת. ממך. כמעט כבר לא באה. פחות מתגעגעת. אולי עוד מעט יהיה לי אומץ.)