התיקון

בהיסח הדעת, ממש בטעות. בוקר גשום בעיר גדולה. כבר מלא זמן תיכננתי להגיע הבוקר לבית קפה הזה. דמיינתי את הבוקר החורפי שיהיה לי. 

יושבת פה עכשיו וכל מה שאני רוצה זה שתשבי פה איתי. ואז תוקף אותי זיכרון שבעצם כבר היינו פה. היינו כל כך ביחד. ודיברנו על הסינרים של המלצרים. ופגשנו פה במקרה חברה שלך שראתה אותי ואמרה וואו איזה יפה היא. 

אני הייתי אז יפה כי אהבת אותי כל כך. האהבה שלך קרנה ממני, כמו שמש וירח. 

אני נפרדת ממך כבר כמה חודשים. 

בהתחלה הייתי כותבת לך. אחר כך במקומות שאני יודעת שאת רואה. 

ועכשיו פה. 

את לא קוראת.