לפני 8 שנים. 24 במרץ 2016 בשעה 23:50
כשעבד עיברי מבקש להישאר של אדונו לתמיד, האדון לוקח אותו לפתח הדלת ורוצע את אזנו.
ואז העבד של האדון. לעולם.
גם אני נרצעתי כמו עבד עולם. למאסטר האחד והיחיד שלי.
אף אחד לא יודע שזה לא סתם פירסינג חמוד. הליקס תמים.
גם בעלי לא.
זו הרציעה שלי.
מסומנת לך בגוף
בסימן שנשאר לעולם
סימן שהפך אותי לשפחה לעולם שלך
סימן שהפך אותי לזונה הקטנה שלך
סימן שהפך אותי לכלבה הרעבה שלך
לפעמים כשאני נוגעת בזה, זה עדיין כואב.
כאב מרטיט ומענג.
כאב שמזכיר לי למי אני שייכת.
מאסטר מדהים.
תקבל מה שתבקש.
מאז ומעולם. ולתמיד.
