הצלחת לפתות אותי היטב. בפיך.
במילותיך. בשפתיים. בלשון.
אבל רק כשהתחלת לנשוך הבנתי שהצלחת לצוד אותי. לחלוטין. בתנועה של הגוף, התבקעה ממני איילה רעבה ומתמסרת, כמו גוזל שבוקע ומתחיל תנועותיו הראשונות ברעב עצום.
לא האמנתי שאצליח. להתפשט, להתערטל, להסתכל על עצמי במראה, לפשק (מול המצלמה...), להתמסר, לרצות כל כך.
נשכת אותי בכל מקום (כמעט).
הידים הגדולות והחזקות שלך ליטפו, הפליקו, הניחו אותי, החזיקו, צבטו, משכו, אחזו בכח, פישקו, עינגו, הרעידו...
אתה על הגב. לשכב מעל גופך הערום הענק, ולתת לך להרגיש את הגוף שלי מתפתל מעליך, מלטף.
לרדת לך (בלי שביקשת...) ולשמוע אותך טיפה מופתע...ולהרגיש את הזין שלך מתקשה עוד יותר ומתעבה לי בתוך הפה.
לשמוע (לראשונה) הוראות, ולבצע בדיוק מה שאתה אומר.
לקחת אותך לתוכי, כשאני כבר כל כך רעבה, ואתה נותן לי רק טעימה קטנטונת, ואחר כך אומר: עכשיו תלקקי את המיצים שלך ממני...
לתת לך להרים אותי. להיתלות עליך כשאתה בתוכי ולרכב עליך לרגע.
ולהרגיש אותך מזיין כל כך בכח, קצת נותן לזאב שבך לצאת החוצה כשאני מפושקת ומתמסרת, ככה חזק שהייתי צריכה להחזיק את הקיר מאחורי... ואחר כך אתה שואל בחיוך. את בסדר.
כבר מזמן לא הייתי כל כך בסדר. כל כך אישה.
והתמונות.
להתלבש מולך.
נשיקה לסיום.
הידים שלי תפוסות. והפטמות קצת כואבות.
זאב.
איזה מזל שנישקת אותי בלילה ההוא.
