התיקון

שבועות
לא, חודשים
שאני מחכה
מפנטזת
צובעת בצבעים את התמונה שבראשי
מציירת אותה שוב ושוב
בכל מיני וריאציות
ושוב
ומתחילה מחדש
ונהנית מההמתנה הארוכה הזו
מהמתח הזה
כי הפנטזיה כל כך נהדרת
שבועות
חודשים
שאני מחכה
להגיע.

ועכשיו
שלא באשמתי
זה נהרס
הצבעים נמחקים
הפנטזיה נעלמת.
אתה מבין שעל זה אני חיה כבר כמה חודשים?

זה לא רק אתה.
זה על להיות אני
לקחת פסק זמן
מהכל
ולהנות
ולחגוג
ולהתפרע.
עד שאני מפרגנת לעצמי את זה
אחרי שנה קשה
אחרי שנים של מרחק
אחרי הכל
נולדה לי הזדמנות של פעם ב...
עכשיו זה שוב מרגיש שזה לא מגיע לי.
אני מאוכזבת מהעולם הזה

אפילו קצת כועסת
שעשה את זה ככה.
עד שחשבתי שאולי אולי מגיע לי.